פילמנט ASA — המדריך המלא: החומר לכל מה שחי בחוץ בישראל

מראה צדדית של רכב בשמש — ASA הוא החומר שממנו היא עשויה

אם יש חומר אחד בסדרה הזו שנכתב בשביל ישראל, זה ASA. שלט על גדר, מתלה לצינור השקיה, כיסוי למצלמת אבטחה, תושבת לפאנל סולארי, ידית לתריס — כל חלק מודפס שחי בחוץ בארץ נחשף לשמש שבה קרינת ה-UV חזקה כמעט כמו בכל מקום מיושב בעולם, ולחום קיץ שמגיע ל-45 מעלות בצל. PLA מתעקם שם בשבועות, PETG מצהיב ומתחספס בחודשים, ABS מתפורר בתוך עונה. ASA פותח בדיוק בשביל התנאים האלה — לא למדפסות, אלא לרכבים — והוא החומר היחיד מבין הפילמנטים הנפוצים שאנחנו מרגישים בנוח לומר עליו "יחזיק בחוץ שנים".

זה המדריך הרביעי בסדרת הפילמנטים, וההמשך הישיר של מדריך ה-ABS: ASA הוא ABS שבו מרכיב אחד הוחלף, וכמעט כל מה שנכתב שם — תא סגור, מאוורר כבוי, אצטון, אוורור — תקף גם כאן, ולא נחזור עליו במלואו. מה שכן נעשה הוא להסביר מה בדיוק הוחלף ולמה זה משנה הכול בשמש, איפה ASA שונה מ-ABS בהדפסה, ומתי הוא שווה את הפער במחיר. ההשוואה הרחבה מול PLA ו-PETG נמצאת במאמר ההשוואה.

מה זה ASA — ABS שהחליף את החוליה החלשה

ASA הוא ראשי התיבות של אקרילוניטריל־סטירן־אקרילט, ושני הראשונים זהים ל-ABS: האקרילוניטריל שנותן קשיחות ועמידות כימית, והסטירן שנותן ברק ונוחות עיבוד. ההבדל כולו במרכיב השלישי. ב-ABS הוא בוטדיאן — גומי סינתטי שמפוזר כחלקיקים זעירים בתוך החומר וסופג מכות — ובוטדיאן הוא גם החומר שקרינת UV מפרקת: יש בו קשרים כפולים בין אטומי פחמן, ואור על־סגול מכיל בדיוק את האנרגיה שנדרשת כדי לשבור אותם. כל קשר שנשבר משאיר אחריו נקודה שמגיבה עם חמצן, החומר מצהיב, הגומי מתקשה ומפסיק לספוג מכות, והחלק שהיה חסין הופך שביר. ב-ASA הבוטדיאן הוחלף באסטר אקרילי — גומי אחר, ללא הקשרים הכפולים האלה — שנותן את אותה חסינות למכה בלי נקודת התורפה. התוצאה היא חומר שמתנהג כמו ABS במדפסת ובידיים, ושבשמש פשוט אינו משתנה.

המספרים קרובים ל-ABS ולעיתים מעט טובים ממנו. טמפרטורת המעבר הזגוגי, הנקודה שבה החומר מתרכך, נמצאת סביב 100 מעלות לפי טבלת החומרים של Prusa, שמציינת גם עמידות בחום מעט גבוהה מזו של ABS. הצפיפות, 1.07 גרם לסמ"ק, כמעט זהה. ההתכווצות בהתקררות דומה ואף מעט גבוהה, ומכאן החיסרון היחיד שנוסף: ASA מתעקם קצת יותר מ-ABS ודורש תא חם באותה מידה או יותר. הגימור שלו, לעומת זאת, מט באופן טבעי — תכונה שרבים מעדיפים על הברק של ABS, ושמסתירה קווי שכבה טוב יותר.

דרך פשוטה לחשוב על זה: ABS ו-ASA הם שני מתכונים לאותה עוגה, שבאחד מהם הוחלף מרכיב אחד בגרסה שאינה מתקלקלת בשמש. הטעם, המרקם והאפייה כמעט זהים — וכל מה שלמדתם על הדפסת ABS, מהתא החם ועד האצטון, עובר ל-ASA כפי שהוא. מה שמשתנה הוא רק מה קורה לחלק אחרי שהוא יוצא מהמדפסת ונשאר בחוץ, וזה בדיוק המקום שבו ההבדל שווה את מחירו.

ריהוט גן מפלסטיק בשמש
ריהוט גן, בתי מראות רכב, ציוד חיצוני — ASA נבחר לשמש חמישים שנה לפני שהגיע למדפסת

מהמראה הצדדית של המכונית למדפסת — היסטוריה קצרה

ASA פותח בגרמניה בשנות השישים בחברת BASF, שהשיקה אותו ב-1970 תחת השם Luran S, ומאז זה בעיקר חומר של תעשיית הרכב: בתי מראות צד, סורגים, מסגרות פנסים, ספוילרים ופסי קישוט — כל חלק פלסטיק בצד החיצוני של רכב שצריך להיראות אותו דבר אחרי עשר שנים בשמש. הוא נמצא גם בגגות של קרוואנים, בריהוט גן, בכיסויים של ציוד חשמלי חיצוני, בשלטי חוצות ובציוד גינון — וב-Luran S הוא עדיין נמכר עד היום. כלומר, בניגוד ל-PLA שנולד במעבדה ומצא את השוק שלו מאוחר, ASA היה במשך חמישים שנה פתרון לבעיה מוגדרת מאוד: פלסטיק שחסין למכה וגם לשמש, שני דברים שבמשך שנים היו סותרים.

אל המדפסות הוא הגיע יחסית מאוחר, סביב 2014–2015, כשיצרני פילמנט חיפשו תשובה לבעיית ה-UV של ABS ומצאו שהיא כבר קיימת. אבל הנקודה שהפכה אותו מחומר נישה לחומר סטנדרטי הגיעה כשיצרנית מדפסות גדולה החליטה שחלקי הפלסטיק של המדפסות שלה עצמן יודפסו ב-ASA — הן חשופות לחום מהמשטח ומהמנועים במשך אלפי שעות, וב-ASA הן לא מצהיבות. מאז ASA הוא ברירת המחדל של כל מי שמדפיס משהו שאמור להחזיק שנים, בפנים או בחוץ.

היתרונות — ולמה הם קיימים

עמידות ב-UV ובמזג אוויר. זה היתרון, וכל השאר נגזר ממנו. חלק ASA שעומד בחוץ שנה בישראל שומר על צבעו, על משטחו ועל חסינותו למכה, בעוד שכל חומר אחר בסדרה מראה סימנים — PLA מתעקם ומתבהר, PETG מצהיב, ABS מתחספס ומתפורר. הוא גם עמיד למים, ללחות, לטמפרטורות של לילה קר ויום חם לסירוגין, ולגשם חומצי במידה סבירה. שלט, מתלה, כיסוי, תושבת — הכול נשאר.

כל היתרונות של ABS. עמידות בחום עד 100 מעלות, חסינות למכה, יציבות מידות לאורך זמן, ואפשרות לשייף, לקדוח, לצבוע, להדביק באצטון ולהחליק באדי אצטון — הכול כמו ב-ABS, ומפורט במדריך ההוא. ההחלקה באצטון עובדת על ASA מעט לאט יותר, כי הוא עמיד יותר לממסים, וזה דווקא נוח: פחות סיכון להמיס פרטים דקים.

גימור מט מהמדפסת. פני השטח של ASA מפזרים אור באופן טבעי, בלי תוספים, ולכן חלק מודפס נראה כמו חלק מהזרקה — קווי השכבה מוסתרים, ובצבעים כהים במיוחד ההבדל מ-ABS מבריק בולט לעין. למי שמדפיס למכירה או לתצוגה, זה חוסך שלב גימור.

הצבע נשאר הצבע. ב-ABS וב-PETG, גם כשהחלק עצמו שורד בחוץ, הפיגמנט דוהה: אדום הופך לוורוד־חום, כחול לאפרפר, ושחור לאפור מאובק. ב-ASA המטריצה עצמה אינה מצהיבה, ולכן הפיגמנט שבתוכה נשאר מוגן — ואותו אדום נראה אדום גם אחרי שנתיים. למי שמדפיס שלטים, לוגואים או חלקים שהצבע שלהם הוא חלק מהתפקוד, זה ההבדל בין מוצר לבין משהו שצריך להחליף כל אביב.

עמידות כימית טובה יותר מ-ABS. האקרילט עמיד יותר משמנים, מדלק, מחומרי ניקוי ומאלכוהול, ולכן ASA מתאים לחלקים בסביבת רכב — לא רק מבחוץ אלא גם בתא המנוע ובמקומות שנוגעים בנוזלים.

החסרונות — ומה עושים איתם

מתעקם יותר מ-ABS. ההתכווצות של ASA בהתקררות מעט גבוהה מזו של ABS, והמשמעות המעשית היא שכל מה שנאמר על ABS — תא סגור, משטח חם, מאוורר כבוי, פינות מעוגלות, brim — נכון כאן ביתר שאת. חלק גדול ושטוח ב-ASA במדפסת פתוחה כמעט בטוח יתרומם; ASA במדפסת סגורה בלי חימום תא מסתדר בחלקים קטנים ובינוניים; ASA במדפסת עם תא מחומם הוא חומר נוח לחלוטין. אם המדפסת שלכם היא מהסוג הראשון, התשובה הכנה היא שהחלק שלכם צריך להיות קטן, או שהחומר הנכון לכם הוא PETG והחלק פשוט יחיה פחות בחוץ.

ריח ופליטות. ASA מכיל סטירן כמו ABS, ובחימום הוא משחרר אותו יחד עם חלקיקים אולטרה־דקים; הריח מעט חלש יותר מ-ABS לפי רוב המדפיסים, אבל הפרופיל דומה, וכל מה שכתבנו על אוורור ב-ABS — תא סגור, חדר שאינו חדר שינה, צינור לחלון או מסנן HEPA עם פחם — חל כאן במלואו. אין "ASA בטוח יותר".

מחיר ומבחר. ASA יקר מ-ABS בצורה מורגשת, ומגוון הצבעים שלו צר יותר — הוא חומר שנרכש בשביל תכונה, לא בשביל גוון. לחלקים שחיים בתוך הבית זה תשלום על עמידות UV שאף פעם לא תנוצל, ולכן ההמלצה שלנו פשוטה: בפנים ABS, בחוץ ASA.

לחות. ASA סופג מעט לחות, פחות מ-PETG, ובקיץ ישראלי גליל פתוח מתחיל להראות בועות על פני השטח וקווי שכבה גסים אחרי כמה שבועות. ייבוש ב-70–80 מעלות למשך 4 שעות, ואחסון אטום, לפי מדריך הלחות.

בריאות ואוורור

הסיפור זהה ל-ABS, ואנחנו חוזרים עליו בקצרה כי הוא חשוב: ASA משחרר בחימום סטירן, שמסווג כמסרטן אפשרי לבני אדם, וחלקיקים אולטרה־דקים בריכוז גבוה בהרבה מ-PLA ומ-PETG. הריכוזים בחדר ביתי אינם קרובים לאלה של תעשייה, אבל הם מספיקים כדי שלא נדפיס ASA במדפסת פתוחה, לא בחדר שינה, ולא בחדר שילדים שוהים בו. תא סגור עם צינור החוצה או עם מסנן HEPA ופחם פעיל הוא הפתרון, ומי שמדפיס ASA באופן קבוע — למשל למוצרי גן למכירה — צריך אותו כחלק מהציוד ולא כתוספת.

הערה ספציפית ל-ASA: החלק המוגמר, בניגוד לחומר המחומם, יציב מאוד ואינו משחרר דבר — זו בדיוק הסיבה שהוא משמש לריהוט גן ולציוד חיצוני. הסיכון הוא במדפסת, לא במוצר. ועוד נקודה שנוגעת לעיבוד: שיוף של ASA — כמו של ABS — מייצר אבק דק של פלסטיק, שאינו רעיל אבל גם אינו משהו שרוצים בריאות; מסכת אבק פשוטה ושיוף רטוב, בנייר שיוף במים, מורידים אותו כמעט לאפס, ונותנים גם גימור חלק יותר.

שלוש עובדות שלא ידעתם על ASA

הוא מבוגר מהמדפסת בארבעים שנה. Luran S של BASF נמכר מאז 1970, ורוב בתי המראות הצדדיות של הרכבים בכביש עשויים ממנו או מקרוב משפחה שלו. כשאתם מדפיסים כיסוי למצלמת אבטחה ב-ASA, אתם משתמשים בחומר שנבחר לאותה משימה בדיוק לפני חצי מאה.

לבן הוא הצבע החכם בחוץ. חלק ASA שחור בשמש ישראלית ביולי מגיע ל-70–80 מעלות על פני השטח — עדיין מתחת ל-100 של ASA, אבל קרוב מספיק כדי שחלק שנושא עומס יתחיל להתרכך. חלק לבן או אפור בהיר באותו מקום נשאר ב-50–55. הצבע אינו רק עניין של מראה: בחוץ הוא הגדרת טמפרטורה.

אפשר לבדוק את זה בבית. שני קוביות זהות, אחת ASA ואחת ABS, על אדן חלון דרומי למשך קיץ אחד. ה-ABS יצהיב ויתחיל להתפורר בקצה; ה-ASA ייראה כפי שהודפס. זה הניסוי שגורם לאנשים להפסיק לשאול אם הפער במחיר מוצדק.

קיץ וחורף בישראל — מה האקלים עושה לחלק ולמדפסת

חלק שחי בחוץ בארץ אינו נחשף רק לשמש אלא למחזורים: 45 מעלות בצל בצהריים של אוגוסט, 15 בלילה של אותו יום בנגב, גשם ראשון בנובמבר על משטח שהתחמם כל הקיץ, ורוח חמסין שנושאת חול דק. כל מחזור כזה הוא התרחבות והתכווצות, וחומר שמתקשה ומתפרק ב-UV — ABS — נסדק במחזור המאה או האלף. ASA, שנשאר גמיש מבפנים, סופג את המחזורים האלה בלי לצבור נזק, וזו הסיבה שהוא מחזיק שנים ולא עונה. שני דברים בכל זאת חשוב לתכנן: ניקוז — כל שקע שאוסף מים יחזיק אותם בקיץ ויקפיא אותם בלילות חורף בהרים, ולכן חור ניקוז של 3 מ"מ בתחתית כל חלק חיצוני הוא כלל ולא המלצה; והצבע, שכבר דיברנו עליו — בחוץ, בהיר.

והמדפסת עצמה: בחורף בארץ, בחדר לא מחומם ב-14–16 מעלות, תא פסיבי של מדפסת שולחנית לא יגיע ל-45 מעלות בכלל — הוא יתייצב סביב 30–35, נמוך מדי ל-ASA. זה הזמן שבו אנשים כותבים לנו ש"הגליל התקלקל", והגליל בסדר גמור. שמיכה על המדפסת, חימום החדר, או הדפסה בשעות הצהריים, מעלים את התא ב-8–12 מעלות ופותרים את זה; ומי שמדפיס ASA באופן קבוע ומסחרי צריך פשוט מדפסת עם חימום תא, כי אין דרך לעקוף פיזיקה.

מצלמת אבטחה על קיר חיצוני
שלט, מתלה, כיסוי — כל מה שמתקינים בחוץ ושוכחים ממנו

מה מדפיסים ב-ASA — רשימה מהניסיון

הרשימה הזו מגיעה מהשאלות שמגיעות אלינו, ומהחלקים שאנחנו רואים שאנשים מדפיסים ב-ASA וחוזרים לקנות עוד: שלטים ומספרי בית, עם אותיות מודפסות בצבע מנוגד; מתלים ומחזיקים לצינורות השקיה ולכבלים על קירות חיצוניים; כיסויים ותושבות למצלמות אבטחה ולחיישני תנועה; תושבות לפאנלים סולאריים קטנים ולתאורת גן; ידיות, תפסים ומכסים לתריסים ולחלונות; חלקים לרכב — מחזיקי טלפון על לוח המחוונים, כיסויים, קליפסים חלופיים לפאנלים — שם גם החום וגם השמש; עציצים וקערות לגינה; וחלקים לכלי גינון ולמכונות שעומדות במחסן חם. המשותף לכולם: החלק יחיה חודשים או שנים במקום שאין בו מזגן ואין בו צל.

וכמה כללי תכנון שלמדנו לחלקים חיצוניים, שאינם תלויים בחומר אבל ב-ASA הם מה שמבדיל בין חלק שמחזיק לחלק שנשבר: דפנות של 3–4 קווים ומילוי 30 אחוז ומעלה, כי חלק בחוץ חוטף רוח, מכות ומשקל שלא תכננתם; ברגים דרך תותבי פליז שמוטמעים בחום ולא הברגה ישירה בפלסטיק, כי הברגה ישירה מתרופפת במחזורי חום־קור; בלי חלקים דקים ארוכים שיתנדנדו ברוח ויתעייפו — צלעות חיזוק לאורך במקום להעבות; וקצוות מעוגלים בכל מקום, גם למראה וגם כי פינה חדה היא הנקודה שבה סדק מתחיל. חלק שמתוכנן כך ומודפס ב-ASA הוא חלק שמתקינים ושוכחים ממנו.

ומה לא מדפיסים ב-ASA, כי גם זה חוסך כסף: דגמי תצוגה ומיניאטורות, שבהם הפירוט של PLA עם מאוורר על מלא עדיף בהרבה והחלק ממילא יושב על מדף; אבי־טיפוס שמדפיסים חמש גרסאות שלהם עד שהעיצוב מתייצב — ב-PLA או ב-PETG, ורק הגרסה הסופית ב-ASA; חלקים שקופים או חלביים, כי ASA אינו קיים בשקוף ומט מטבעו; וכל דבר שצריך להתכופף, שזה עניין ל-TPU. ASA הוא חומר לגרסה הסופית של חלק שחי בחוץ, ולשם כדאי לשמור אותו.

מדפסת תלת־ממד מדפיסה חלק כהה
תא חם יותר מ-ABS, מאוורר כבוי, שכבה ראשונה איטית — ובחוץ, צבע בהיר

הגדרות מומלצות — נקודת התחלה

המספרים מבוססים על Prusa ועל מדריך החומרים של Simplify3D. הם כמעט זהים ל-ABS, עם משטח וטמפרטורת ראש מעט גבוהים יותר, ואותו כלל: הטמפרטורה בתוך התא חשובה יותר מכל מספר בסלייסר.

פרמטרASAהערה
ראש ההדפסה240–265°Cמעט מעל ABS; 250 נקודת התחלה טובה
משטח ההדפסה100–110°CPEI חלק; brim 5–10 מ"מ
תא סגורחובה; 45–60°C באווירגבוה מ-ABS — ASA מתכווץ יותר
מאווררכבוי; עד 10–15% לגשריםכל זרם אוויר קר = סדק
מהירות40–70 מ"מ/ש׳איטי יותר בשכבות הראשונות
ריטרקשן — הזנה ישירה0.8–1.5 מ"מ ב-30–40 מ"מ/ש׳
ריטרקשן — Bowden4–6 מ"מ
גובה שכבה0.2 מ"מ; 0.15 לפרטיםהמט מסתיר קווי שכבה, אפשר 0.25
ייבוש70–80°C, 4 שעותגבוה מ-ABS מותר

הערה על השכבה הראשונה, כי ב-ASA היא קובעת את הכול: מדפיסים אותה לאט — 15–20 מ"מ לשנייה — רחבה מעט מהרגיל, ועם המשטח בקצה העליון של הטווח. כשהשכבה הראשונה של ASA נאחזת, השאר בדרך כלל מסתדר; כשהיא לא, שום דבר אחר לא יעזור. ומי שמדפיס ASA באופן קבוע ומגלה שהפינות עדיין מתרוממות, יגלה שהבעיה כמעט תמיד בתא: 40 מעלות אינן מספיקות ל-ASA כמו שהן מספיקות ל-ABS+, ושמיכה על המדפסת, או שדרוג לחימום תא, פותרים מה שאף הגדרה בסלייסר לא תפתור.

עשה ואל תעשה

עשו:

  • בחרו צבע בהיר לחלקים בשמש ישירה. שחור מגיע ל-70–80 מעלות על פני השטח ביולי; לבן ל-50–55. זו הגדרת טמפרטורה, לא בחירה אסתטית.
  • חממו את התא 15 דקות לפני, עם המשטח על 105 והדלת סגורה. ASA צריך תא חם יותר מ-ABS.
  • הגדילו את עובי הדפנות ל-3–4 קווים לחלקים חיצוניים. חלק שחי בחוץ סופג מכות, רוח וחום — ודפנות עבות הן מה שמחזיק אותו.
  • עגלו פינות ותכננו brim או "אוזני עכבר" מראש, בדיוק כמו ב-ABS — רק יותר.

אל תעשו:

  • אל תקנו ASA לחלקים שחיים בתוך הבית. אתם משלמים על עמידות UV שלא תנוצל; ABS או PETG יעשו את אותה עבודה.
  • אל תדפיסו ASA במדפסת פתוחה. הוא מתעקם יותר מ-ABS, וגם חלק קטן יתרומם בטיוטה.
  • אל תניחו שהמאוורר "רק קצת" בסדר. 30 אחוז מאוורר על ASA הם סדק בין שכבות בהמתנה.
  • אל תדפיסו ASA בחדר שינה או בחדר ילדים, גם במדפסת סגורה בלי סינון. הפרופיל זהה ל-ABS.

מה ניתן למצוא אצלנו בחנות

במדף ה-ASA שלנו שלוש משפחות, ואנחנו מחזיקים אותו רחב יותר ממה שנהוג בחנויות בארץ בדיוק בגלל האקלים. ASA+ של eSUN — ניסוח סלחני מעט יותר, שמתאים למדפסות סגורות בלי חימום תא — בשישה גוונים: אדום, אפור, ירוק, כחול כהה, לבן קר וצהוב. ASA של AGF בשבעה גוונים יסודיים, ו-ASA של SUNLU בגוונים כמו כחול קליין ו-Azure, גם בבאנדל של ארבעה גלילים. ולמי שצריך קשיחות מקסימלית בחוץ — למשל תושבת ארוכה שנושאת משקל בשמש — יש גם ASA עם סיבי פחמן, שמקבל מדריך משלו בהמשך הסדרה. אם אתם מתלבטים על צבע לחלק חיצוני: לבן קר או אפור. השחור יפה, והוא גם הכי חם. ואם אתם מתלבטים בין ASA+ ל-ASA רגיל — השאלה היא המדפסת ולא החלק: תא מחומם מקבל את הרגיל וכל היתרונות שלו; תא פסיבי מקבל את הפלוס, ומדפיס אותו בשקט. ובשני המקרים — גליל לבן אחד למלאי, כי זה הצבע שכל חלק חיצוני בסופו של דבר צריך.

שאלות נפוצות על פילמנט ASA

מה ההבדל בין ASA ל-ABS?

מרכיב אחד: ב-ABS הגומי שנותן חסינות למכה הוא בוטדיאן, שקרינת UV מפרקת; ב-ASA הוא אקרילט, שאינו נפגע מ-UV. התוצאה: אותו חומר במדפסת ובידיים, שבשמש אינו מצהיב ואינו מתפורר. ASA גם מט באופן טבעי, ומתעקם מעט יותר.

באיזו טמפרטורה מדפיסים ASA?

240–265 מעלות בראש ההדפסה, 100–110 במשטח, מאוורר כבוי, ותא סגור ב-45–60 מעלות. 250 היא נקודת התחלה טובה. הטמפרטורה בתא חשובה יותר מכל הגדרה אחרת.

כמה זמן ASA מחזיק בחוץ?

שנים, גם בשמש ישראלית — זה החומר של בתי מראות רכב וריהוט גן, שנבחר לאותה משימה מאז 1970. הגורם המגביל הוא חום: חלק שחור בשמש ישירה מגיע ל-70–80 מעלות על פני השטח, ולכן לחלקים שנושאים עומס בחוץ — צבע בהיר.

חייבים תא סגור בשביל ASA?

כן, ואפילו יותר מ-ABS, כי ASA מתכווץ מעט יותר. במדפסת סגורה בלי חימום — חלקים קטנים ובינוניים, עדיף ASA+. במדפסת עם תא מחומם — כל גודל. במדפסת פתוחה — לא.

ASA מסוכן לבריאות כמו ABS?

אותו פרופיל: סטירן וחלקיקים אולטרה־דקים בחימום. מדפסת סגורה, חדר שאינו חדר שינה, צינור לחלון או מסנן HEPA עם פחם. החלק המוגמר, לעומת זאת, יציב לחלוטין ואינו משחרר דבר.

אפשר להחליק ASA באצטון?

כן, כמו ABS, רק מעט לאט יותר כי ASA עמיד יותר לממסים — 10–20 דקות באדים במקום 5–15. גם הדבקה באצטון עובדת. אותם כללי בטיחות: כלי סגור, אוורור, בלי להבה, כפפות.

ASA מתאים לחלקים ברכב?

זה החומר שהרכב עצמו עשוי ממנו מבחוץ. מחזיקים על לוח המחוונים, כיסויים, קליפסים, חלקים בתא המנוע שאינם נוגעים במנוע עצמו — כולם ב-ASA. בצבע בהיר אם הם בשמש ישירה.

למה לא להדפיס הכול ב-ASA?

כי הוא יקר יותר, דורש תא חם, מסריח, ומבחר הצבעים שלו צר. לחלקים בתוך הבית אין לו יתרון על ABS או PETG. הכלל: בחוץ ASA, בפנים ABS, בלי תא סגור PETG.


ASA הוא התשובה לשאלה "מה מדפיסים למשהו שיעמוד בחוץ בישראל", והוא התשובה היחידה שאנחנו נותנים בלי סייג. תא חם, מאוורר כבוי, צבע בהיר בשמש — ושלט או מתלה שמחזיקים שנים. המדריך הבא בסדרה: פילמנט TPU — החומר הגמיש, ההבדל בין 95A ל-90A, ולמה הוא דורש מכם להאט.

אסף צבארי — בעלים של מייקר דיפו. רואה חשבון ומנהל כספים לשעבר שהפך תחביב של שנים לעיסוק מלא, ועוסק בעצמו בהזמנות, בפניות ובמציאת הפתרונות ללקוחות החנות.

קרדיטים לתמונות: צילום מאת Mikhail Nilov ב-Pexels · צילום מאת Pavel Danilyuk ב-Pexels · צילום מאת Anna Tarazevich ב-Pexels · צילום מאת Matheus Bertelli ב-Pexels

ממשיכים ללמוד: מדריכים נוספים מעולם המייקרים