מרכז הידע
הגדרות לייזר לעץ מלא — מייפל, אלון, אגוז, זית ובמבוק

עץ מלא הוא החומר שבו הלייזר הכי פחות שולט. בדיקט מישהו כבר דאג לאחידות; באקריליק המפעל; בצפחה הגיאולוגיה. בלוח אלון או אגוז אין אף אחד — יש סיבים שרצים לכיוון אחד, טבעות שמתחלפות בין קשה לרך, שרף שמתרכז בכיס, וקשר שיושב בדיוק באמצע הלוגו. אותה הגדרה נותנת שתי תוצאות על שני לוחות מאותו עץ, ולעיתים על שני קצוות של אותו לוח.
וזה גם מה שהופך אותו למתגמל: תוצאה על עץ מלא נראית כמו חפץ, לא כמו מוצר. המדריך הזה, השישי בסדרה, עובר על מיני העץ שעובדים ואלה שלא, על במבוק — שאינו עץ בכלל — ועל חמש המכונות: CO2 150W, CO2 80W, דיודה 20W, פייבר 30W ו-UV 5W. הרבה ממה שנכתב במדריך הדיקט תקף גם כאן — סרט מיסוך, פינים, שני מעברים — ולא נחזור עליו. מה שמותר להכניס למכונה בכלל: במדריך החומרים.
איזה עץ — סיבים, שרף וגוון
שלוש תכונות קובעות איך עץ מגיב ללייזר, ואף אחת מהן אינה "כמה הוא קשה".
מבנה הסיבים. עצים עם סיבים סגורים וצפופים — מייפל, דובדבן, אלמון (alder), אגוז — נחרטים חלק ואחיד, כי הקרן פוגשת אותו חומר בכל נקודה. עצים עם סיבים פתוחים — אלון ואפר (ash) — מורכבים מרצועות קשות ורכות לסירוגין, והלייזר מסיר את הרך יותר מהקשה: החריטה יוצאת מפוספסת, ותמונה עליהם נראית כאילו צולמה דרך תריס. אלון יפה לחיתוך ולמסגרות, פחות ללוגו עדין.
שרף. אורן, ארז, אשוח וטיק מכילים שרף ושמנים שנשרפים בחריטה, מכתימים את הסביבה בהילה צהבהבה, ומדביקים את האבק לעדשה. Trotec ממליצה במפורש להימנע מעצי מחט — לריך ואשוח — מסיבה נוספת: הטבעות שלהם מתחלפות בין קשה לרך בפער כה גדול, שאי אפשר לבחור הגדרה שמתאימה לשתיהן. אורן זול ונגיש, וזו הסיבה שרבים מתחילים ממנו ומתאכזבים.
גוון. החריטה בעץ כהה תמיד — חום עד שחור — ולכן הניגודיות נקבעת לפי הרקע. מייפל, אלמון ולימבה בהירים מאוד ונותנים ניגודיות גבוהה; אגוז יפה ויקר אבל החריטה עליו כמעט לא נראית ממרחק. דובדבן באמצע, עם גוון אדמדם שמתכהה בעצמו עם השנים. הכלל: לטקסט ולתמונות — עץ בהיר. לחיתוך צורות ולמסגרות — כל עץ.
ומה שבאמת יש במחסני העץ בארץ. מייפל ואלמון אינם תמיד זמינים, ומה שכן: אשור (בוק) — בהיר, סיבים סגורים, שרף נמוך, וזול יחסית; הוא התחליף המקומי הטוב ביותר למייפל, עם ניגודיות מעט פחותה. אלון ואגוז — זמינים ויקרים. ועץ זית, החומר הישראלי ביותר: צפוף, שמנוני, עם דוגמת סיבים מרהיבה שהופכת כל חריטה לחפץ. שני דברים לדעת עליו — השמן הטבעי שלו נשרף ומכתים אם לא מנקים לפני, והצפיפות הגבוהה דורשת יותר מכל עץ אחר ברשימה. בהגדרות של אגוז, ואז לאט יותר.
| עץ | סיבים | שרף | ניגודיות בחריטה | מתאים ל־ |
|---|---|---|---|---|
| מייפל | סגורים | נמוך | גבוהה מאוד | תמונות, כיתוב עדין |
| אלמון (alder) | סגורים | נמוך | גבוהה | שלטים, לוחיות, קל לחיתוך |
| דובדבן | סגורים | נמוך | בינונית, חמה | מוצרים יוקרתיים |
| אגוז | סגורים | נמוך | נמוכה | חיתוך, מסגרות, מראה |
| אלון | פתוחים | נמוך | מפוספסת | חיתוך, לא תמונות |
| אורן / אשוח | טבעות קשות־רכות | גבוה | לא אחידה | להימנע |
| במבוק | סיבים ארוכים, פרקים | נמוך | גבוהה | קרשי חיתוך, תחתיות |

טבלת התאמה — מה כל מכונה מסוגלת לעשות
| מכונה | חריטה | חיתוך עד 6 מ"מ | חיתוך 10–20 מ"מ |
|---|---|---|---|
| CO2 150W | ✅ מצוין | ✅ מעבר אחד | ✅ מעברים, מיקוד יורד |
| CO2 80W | ✅ מצוין | ✅ מעבר אחד | 🟡 עד ~12, בעץ בהיר |
| דיודה 20W | ✅ טוב | 🟡 3 מ"מ, עץ בהיר | ⛔ |
| פייבר 30W | ⛔ | ⛔ | ⛔ |
| UV 5W | 🟡 סימון עדין | ⛔ | ⛔ |
ההבדל מדיקט הוא בעובי. עץ מלא מגיע ב-10, 15 ו-20 מ"מ, ושם הפער בין 80 ל-150 ואט הופך מהבדל של מהירות להבדל של יכולת. וגם צפיפות: אגוז ואלון צפופים משמעותית מאלמון ומלימבה, ואותו עובי דורש מהם יותר אנרגיה — בדיודה זה ההבדל בין "עובר" ל"לא עובר".
ולחות — המשתנה שאף טבלה לא מזכירה. עץ מלא נמכר "מיובש בתנור" או "יבש אוויר", והשניים מתנהגים אחרת: עץ עם לחות גבוהה מאדה מים לפני שהוא מתפחם, החריטה יוצאת בהירה וחלשה, והחיתוך "לא עובר" בהגדרה שעבדה על לוח יבש. בקיץ הישראלי לוח שמאוחסן ליד קיר חיצוני סופג לחות תוך שבועות. לוח שמרגיש קריר או כבד מהצפוי — לתת לו שבוע בתוך הבית לפני שעובדים איתו. ואת ההגדרות שנמצאו בחורף, לבדוק שוב בקיץ.
CO2 — חריטה: הספק מלא, וגוון לפי המיקוד
הטבלה של Epilog לעץ — אותה טבלה כמו בדיקט — תקפה גם כאן: הספק 100%, מהירות לפי הספק המכונה. מה שמשתנה בעץ מלא הוא ההתאמה לפי מין העץ, ו-Trotec מנסחת את הכיוון: עצים רכים כמו צפצפה ובלזה דורשים פחות הספק ונחרטים בהיר; עצים קשים כמו אלון ודובדבן דורשים יותר ונחרטים כהה.
| משימה | רזולוציה | 30W | 60W | 120W |
|---|---|---|---|---|
| טקסט וגרפיקה | 300 DPI | מהירות 20 · הספק 100 | 50 · 100 | 90 · 100 |
| תמונה | 600 DPI | 30 · 100 | 60 · 100 | 100 · 100 |
| חריטה עמוקה | 600 DPI | 5 · 100 | 25 · 100 | 60 · 100 |
הנתונים מטבלת Fusion של Epilog. הדרך להתאים למין העץ: מתחילים מהשורה של המכונה, ולעץ בהיר ורך — אלמון, לימבה — מעלים מהירות ב-10–20%; לעץ צפוף — אגוז, אלון — מורידים. ל-CO2 150W כדאי לרדת בהספק ל-70–80% בעצים הבהירים, כי במהירות מלאה הם עדיין נשרפים יותר מדי. ל-CO2 80W: מהירות 65–70 לטקסט, וההתאמה לפי העץ מסביב.
המיקוד, כמו בדיקט, קובע את הגוון: פיזור של 0.5–2 מ"מ מעל פני השטח מכהה את החריטה, לפי Trotec. בעץ מלא יש לזה עוד שימוש: פיזור קל מחליק את ההבדל בין הסיבים הקשים לרכים, כי הקרן הרחבה יותר מפחמת את שניהם במקום להסיר רק את הרך. באלון ובאפר, פיזור של 1–1.5 מ"מ מוריד את ה"פסים" בחריטת שטח באופן ניכר.
וכיוון הסיבים — לחרוט לרוחבם. חריטת רסטר סורקת שורות אופקיות; כשהסיבים רצים במקביל לשורות, כל שורה נופלת בין סיבים או על סיב לאורך כל הדרך, והחריטה מפוספסת. כשהסיבים ניצבים לשורות הסריקה, כל שורה חוצה סיבים רכים וקשים לסירוגין וההבדלים מתמצעים. סיבוב הלוח ב-90 מעלות הוא לעיתים כל ההבדל בין תמונה שנראית טוב לתמונה שנראית מרוחה.
תמונות על עץ — מייפל, 600 DPI, ובלי היפוך. בניגוד לצפחה, שבה מה שהלייזר נוגע בו נהיה בהיר, בעץ מה שהוא נוגע בו נהיה כהה — כמו בהדפסה. לכן תמונה נכנסת כפי שהיא, בלי היפוך, ורק עם ניגודיות מוגברת מעבר למה שנראה נכון על המסך. מייפל ואלמון הם הרקע הבהיר והאחיד ביותר; אשור קרוב. ב-600 DPI נקודות הדיתרינג צפופות מספיק לגוונים רכים, ו-Epilog נותנת לזה שורה נפרדת בטבלה — מהירות גבוהה יותר מטקסט, כי הנקודות הבודדות דורשות פחות חום מקווים רציפים. הכלל היחיד: לא על אלון. הסיבים הפתוחים הופכים כל פנים לפסים.

CO2 — חיתוך עץ עבה
לחיתוך עץ מלא עד 12 מ"מ טבלת הדיקט של Epilog היא נקודת ההתחלה, עם התאמה לצפיפות: אלמון ולימבה נחתכים כמו דיקט מאותו עובי, אלון ואגוז דורשים 20–30% פחות מהירות. ומעבר ל-12 מ"מ — ההערה של Epilog היא כל השיטה: מעברים מרובים, והזזת המיקוד בין המעברים עד מרכז החתך.
הסיבה שזה עובד: הקרן ממוקדת בנקודה אחת ומתרחבת מעליה ומתחתיה. בעץ 20 מ"מ, מיקוד על פני השטח נותן קרן צרה למעלה וקרן רחבה וחלשה למטה — החתך יוצא בצורת V ונתקע. מיקוד שיורד בכל מעבר — 0, 5, 10 מ"מ — שומר על קרן צרה בעומק שבו היא עובדת. ב-CO2 150W אלמון 20 מ"מ עובר בשניים־שלושה מעברים כאלה; ב-80 ואט, 12 מ"מ בשניים, ומעבר לזה הדופן מתפחמת יותר משהיא נחתכת.
שלושה דברים שעץ עבה דורש ודיקט לא. הראשון: עדשה ארוכה — Trotec ממליצה על 2–2.5 אינץ׳ לחיתוך עבה, כי עומק המיקוד שלה גדול יותר. השני: תדר נמוך ואוויר חזק — הפיח מחתך עמוק צריך לצאת מתעלה צרה, ופייה צרה עם זרם ממוקד היא מה ש-Trotec מציינת. השלישי: סבלנות — לוח עבה מתחמם, ומעבר שלישי מיד אחרי השני על עץ לוהט מתפחם יותר. הפסקה של דקה בין מעברים נותנת דופן נקייה יותר.
וקשרים: קשר בעץ הוא אזור צפוף ושרפי שהקרן עוברת לאט. חיתוך שמתוכנן דרך קשר ייתקע שם גם בהגדרה שעובדת בכל שאר הלוח. לפני שממקמים קובץ על לוח עץ מלא — להסתכל עליו, ולהזיז את הקו.
וכיוון החיתוך ביחס לסיבים משנה גם הוא. קו שנחתך לאורך הסיבים עובר בין סיב לסיב — מהר, אבל עם נטייה של הדופן להתפצל קלות לאורך הסיב; קו שנחתך לרוחבם חוצה סיב אחר סיב — איטי מעט יותר, ונקי. בחלקים דקים וארוכים, כמו רצועות של 5 מ"מ רוחב, כדאי לסדר את הקובץ כך שהאורך ניצב לסיבים: החלק חזק יותר ולא נשבר לאורך. וחלקים קטנים שנחתכים מלוח עבה נופלים דרך הרשת או נתקעים בה בזווית — גשרים קטנים של 0.3 מ"מ בקובץ, שמשאירים את החלק מחובר ונשברים באצבע, חוסכים דיג בתחתית המכונה.
דיודה 20W — עץ בהיר, ובסבלנות
דיודה על עץ מלא עובדת לפי אותם כללים כמו על דיקט, עם הבדל אחד גדול: הצפיפות. xTool מפרסמת לאגוז שחור 3 מ"מ חיתוך ב-100% הספק ובמהירות 4 מ"מ לשנייה במכונת 10 ואט — ואגוז הוא הקצה הצפוף. לימבה 3 מ"מ במכונת 20 ואט: 6 מ"מ לשנייה, במעבר אחד.
| חומר | משימה | הספק | מהירות | מעברים | מכונה |
|---|---|---|---|---|---|
| לימבה 3 מ"מ | חיתוך | 100% | 6 מ"מ/ש׳ | 1 | D1 Pro 20W |
| אגוז שחור 3 מ"מ | חיתוך | 100% | 4 מ"מ/ש׳ | 1 | M1 10W |
| חתיכת עץ לא מגומר 2 מ"מ | חריטת מילוי | 40% | 130 מ"מ/ש׳ | 1 | M1 10W |
| חתיכת עץ לא מגומר 2 מ"מ | חריטת קו | 100% | 80 מ"מ/ש׳ | 1 | M1 5W |
הנתונים מטבלת החומרים של xTool, עם ציון המכונה בכל שורה — כי כאן ההבדל בין 5, 10 ו-20 ואט אינו רק מהירות. ל-20 ואט, אגוז 3 מ"מ יעבור בסביבות 8 מ"מ לשנייה — הכפלה מהנתון של 10 ואט, כנקודת התחלה. ועץ עבה מ-6 מ"מ בדיודה, גם בהיר, הוא עבודה של מעברים רבים ועשן רב; אין טעם.
מה הדיודה עושה טוב במיוחד בעץ מלא: חריטה. הנקודה הקטנה שלה נותנת פרטים עדינים על מייפל ואלמון, והמהירויות הנמוכות שלה — שהן חיסרון בחיתוך — נותנות בחריטה זמן שהייה שמפחם עמוק וכהה. תמונה על מייפל בדיודה 20W אינה נופלת מ-CO2 בניגודיות, רק איטית ממנה. ובמכונה פתוחה על עץ בהיר — משקפי מגן, כי הפיזור של הכחול מעץ בהיר הוא מהחזקים שיש.

במבוק — לא עץ, ומתנהג אחרת
במבוק הוא עשב, לא עץ, ולוחות הבמבוק שנמכרים — קרשי חיתוך, תחתיות, לוחות למגשים — הם רצועות במבוק דקות שהודבקו זו לזו בלחץ. זה נותן לו שלוש תכונות ייחודיות בלייזר.
ניגודיות מצוינת. הרקע בהיר ואחיד, והחריטה מתפחמת לחום כהה. Thunder Laser מציינת ש-CO2 הוא הבחירה הטובה ביותר לבמבוק, ושדיודה מתאימה גם היא לחריטה. בהגדרות, במבוק מתנהג כמו עץ קשה בהיר — נקודת ההתחלה של מייפל.
הפרקים והדבק. הפרקים של הבמבוק — הטבעות הכהות שרואים לאורך הרצועות — צפופים מהשאר, ובחריטה עמוקה הם בולטים; בחריטה רדודה כמעט לא. וקווי הדבק בין הרצועות מתנהגים כמו בדיקט: עשן, ולעיתים גשר בחיתוך. הדבק בקרשי חיתוך הוא לרוב על בסיס פורמלדהיד או PVA — שאיבה טובה, כמו תמיד.
וקרשי החיתוך — הפרויקט שמוכר. קרש במבוק חרוט הוא מוצר מתנה מובהק, ויש בו שני כללים. הראשון: לחרוט על צד אחד ולהשאיר את השני לחיתוך — סכין על חריטה מלכלכת אותה. השני: שמן אחרי, לא לפני. xTool ממליצה, בהנחיות הבמבוק שלה, למרוח שמן מינרלי המתאים למזון על האזור החרוט לגימור כהה ועמוק יותר — והשמן גם אוטם את החריטה מפני לחות ושאריות מזון. קרש שמגיע משומן מהמפעל צריך ניגוב יסודי באלכוהול לפני החריטה, אחרת השמן נשרף ומכתים.
וחיתוך במבוק — רק דק, ורק ב-CO2. לוחות במבוק דקים של 3–5 מ"מ נחתכים יפה, בקצה חום־בהיר ובהגדרות של עץ קשה. קרשי חיתוך של 10–18 מ"מ הם סיפור אחר: הצפיפות, קווי הדבק והפרקים הופכים אותם לאחד החומרים הקשים ביותר לחיתוך מלא, גם ב-150 ואט. מי שרוצה קרש בצורה מיוחדת — קונה אותו כבר חתוך, או חותך במסור ומעגל את הקצוות; הלייזר עושה את החריטה. בדיודה, במבוק הוא חומר חריטה בלבד.
פייבר 30W ו-UV 5W
פייבר — לא לעץ, וגם לא לבמבוק. 1,064 ננומטר נבלעים חלש בתאית, ומה שנבלע מתרכז לנקודה זעירה ולוהטת. על עץ כהה כמו אגוז אפשר לקבל סימון שטחי, אבל הוא אינו אחיד ואינו שווה את הניסיון. במכונות משולבות — עץ בדיודה.
UV — הכלי לעץ מגומר. ב-355 ננומטר העץ נבלע היטב, והפירוק הקר מסמן קו כהה וחד בלי הילת החריכה שמקיפה כל חריטת CO2. היתרון האמיתי שלו בעץ מלא: סימון על מוצר שכבר גומר — קופסת עץ עם לכה, עט, לוח חיתוך משומן — בלי לשרוף את הגימור סביב. CO2 היה משאיר טבעת דביקה של לכה שרופה; UV לא. הספק של 5 ואט מגביל אותו ללוגו ולכיתוב קטן, ולא לשטחים.
הדוגמה שממחישה את החלוקה: נגר שמייצר רהיטים ורוצה לוגו קטן על כל פריט. CO2 ידרוש לחרוט לפני הגימור, או למסך ולגמר מחדש — שלב נוסף בכל רהיט. UV מסמן על הרהיט המוגמר, בעשר שניות, בלי לגעת בלכה. זה המקרה היחיד בעץ שבו המכונה הקטנה והאיטית היא הנכונה, וזה בדיוק כי היא לא עושה מה ש-CO2 עושה.
גימור — הצעד שהופך חריטה למוצר
בעץ מלא הגימור אינו תוספת; הוא מה שקובע אם החריטה תיראה כך גם בעוד שנה. שלוש גישות, לפי המוצר.
שמן. שמן דני, שמן טונג, או שמן מינרלי למוצרי מזון — מורחים אחרי החריטה, נותנים לספוג, ומנגבים עודף. השמן מכהה את החריטה, מעמיק את גוון העץ סביבה, ואוטם את הפיח במקום. זה הגימור הנכון לקרשים, למגשים, לכל מה שנוגעים בו.
שעווה. שכבה דקה של שעוות דבורים או שעוות רהיטים על שלט או מסגרת. פחות עמוק משמן, יותר ברק, ומהיר. לא לפני החריטה — שעווה שנשרפת מכתימה. ועל קרשים ומגשים למזון — לא שעוות רהיטים, אלא שעוות דבורים או שמן מינרלי בלבד, כי מה שנוגע במזון צריך להתאים לזה.
ואם הלוח כבר גומר? לכה או שמן שנשרפים בחריטת CO2 משאירים הילה דביקה סביב כל אות. הפתרון: סרט מיסוך על השטח, חריטה דרכו, הסרה — ואז שכבת גימור נוספת רק על האזור החרוט. או UV, שלא נוגע בגימור. ומה שלא עושים: לחרוט על עץ צבוע בצבע שאינו ידוע — צבעים מכילים חומרים שלא רוצים לשרוף.
מילוי צבע — הטכניקה שנותנת שלט "מקצועי" מעץ בהיר. חורטים דרך סרט מיסוך, ואז — לפני שמסירים אותו — מורחים צבע אקרילי לתוך החריטה. הסרט מגן על השטח סביב, הצבע נכנס רק לשקע, ומסירים את הסרט כשהצבע עדיין לח. התוצאה: אותיות בצבע חד על עץ טבעי, בלי מריחות. עובד מצוין על אשור ומייפל, ופחות על אלון — הצבע מחלחל לסיבים הפתוחים מתחת לסרט. לצבע לבן על אגוז זו הדרך היחידה לקבל ניגודיות אמיתית.
טבלת ניסיון לעץ מלא — לפי המין, לא לפי העובי
בדיקט מודדים לפי עובי. בעץ מלא מודדים לפי מין — ואז לפי עובי. מייפל 6 מ"מ ואלון 6 מ"מ הם שני חומרים, וקובץ הגדרות שמסודר לפי "6 מ"מ" יטעה בכל פעם.
- מטריצת אפורים לחריטה — הספק 100, שש מהירויות — על כל מין עץ חדש, על שארית מאותו לוח
- אותה מטריצה בסיבוב 90 מעלות — לראות מה כיוון הסיבים עושה לפני שמתחייבים
- חיתוך: ריבועים בהספק מלא ומהירות יורדת, עד שהראשון נופל לבד; לבדוק את הדופן
- לעץ עבה: שני מעברים עם מיקוד יורד מול מעבר אחד — הדופן זו לצד זו
- לשמן פינה של הריבוע ולראות את הגוון הסופי, לא את הגוון היבש
- לתייק לפי מין ועובי — "אלון 6" ו"מייפל 6" בשני כרטיסים
ולוח מאותו מין ממקור אחר הוא לוח חדש. אלון אירופי ואלון אמריקאי, מייפל קשה ומייפל רך, במבוק מספק אחד ומספק שני — צפיפות שונה, לחות שונה, דבק שונה. חמש דקות על שארית — ועל השארית עצמה, בעט, שם העץ, העובי, המכונה והתאריך. שארית עם כיתוב היא כרטיס בספרייה; שארית בלי כיתוב היא פסולת שנראית חשובה.
בעיות נפוצות ומה גורם להן
| התופעה | הסיבה הנפוצה | מה עושים |
|---|---|---|
| חריטה מפוספסת | סיבים פתוחים, או סיבים במקביל לסריקה | לסובב 90°, לפזר מיקוד; מייפל במקום אלון |
| הילה צהובה־דביקה סביב החריטה | שרף — אורן, ארז | עץ אחר. ניקוי ב-IPA עוזר חלקית |
| החיתוך נתקע במקום אחד | קשר | להזיז את הקובץ. הגדרות לא יעזרו |
| חתך בצורת V, לא עובר למטה | עץ עבה, מיקוד על פני השטח | מעברים עם מיקוד יורד, עדשה ארוכה |
| החריטה כמעט לא נראית | עץ כהה — אגוז | עץ בהיר, או חריטה עמוקה + שמן |
| הילה דביקה סביב אותיות | לכה או שמן נשרפו | סרט מיסוך, או UV; גימור אחרי |
| הלוח מתעקם אחרי חיתוך | מתח פנימי בעץ מלא | עץ מיושן ויבש; חלקים קטנים |
| גשר בחיתוך במבוק | קו דבק בין רצועות | מעבר נוסף מהיר לאורך הקו |
ההתעקמות ראויה להסבר, כי היא מפתיעה מי שרגיל לדיקט. לוח עץ מלא נושא מתחים פנימיים מהייבוש, והשכבות שעל פני השטח ובאמצע לחות שונה. כשחותכים ממנו רצועה דקה או צורה ארוכה, המתח משתחרר לצד אחד והחלק מתעקם — לעיתים תוך דקות מהחיתוך. דיקט אינו עושה זאת כי השכבות שלו מסודרות בכיוונים מנוגדים ומבטלות זו את זו. הפתרון: עץ שיובש ויושן כראוי, חלקים שאינם ארוכים וצרים, ולחלקים שחייבים להיות ישרים — דיקט מצופה פורניר של אותו עץ.
מהחנות — רלוונטי לכתבה
לוח פרספקס (אקריל) עם פתיתים מנצנצים במגוון צבעים עובי 3 מ”מ – אדום24 ₪ לוחות פלסטיק דו שכ
לוח פלסטיק דו-שכבתי לחריטה בלייזר בעובי 1.3 מ”מ (מגוון שילובי צבעים) – לוח שלם 120X60 ס”מ139 ₪
לוח פלסטיק דו-שכבתי לחריטה בלייזר בעובי 1.3 מ”מ (מגוון שילובי צבעים) – שליש לוח 40X60 ס”מ49 ₪ 
שאלות נפוצות
איזה עץ הכי טוב לחריטת לייזר?
לניגודיות ולפרטים — מייפל ואלמון: בהירים, סיבים סגורים, שרף נמוך. דובדבן לגוון חם ויוקרתי. אגוז יפה אבל החריטה עליו כמעט לא נראית. אלון מפוספס בגלל הסיבים הפתוחים, ואורן ואשוח — להימנע, בגלל השרף והטבעות הלא אחידות.
למה החריטה יוצאת מפוספסת?
הלייזר מסיר את הסיבים הרכים מהר יותר מהקשים. בעצים עם סיבים פתוחים — אלון, אפר — זה מובנה. בשאר, זה קורה כשהסיבים רצים במקביל לשורות הסריקה: לסובב את הלוח ב-90 מעלות, ולפזר מיקוד ב-1–1.5 מ"מ כדי להחליק את ההבדל.
איך חותכים עץ עבה בלייזר?
מעברים מרובים עם מיקוד שיורד בכל מעבר — 0, 5, 10 מ"מ — כפי ש-Epilog מציינת בטבלה שלה. הקרן נשארת צרה בעומק שבו היא עובדת, במקום להתרחב לחתך בצורת V. עדשה ארוכה, אוויר חזק, ותדר נמוך. ב-150 ואט אלמון 20 מ"מ עובר בשניים־שלושה מעברים; ב-80 ואט, 12 מ"מ הוא הגבול המעשי.
אפשר לחרוט קרש חיתוך משומן?
רק אחרי ניגוב יסודי באלכוהול איזופרופילי — שמן שנשרף מכתים סביב החריטה. ואחרי החריטה, שמן מינרלי המתאים למזון על האזור החרוט: מכהה, מעמיק ואוטם. xTool ממליצה על זה במפורש. לחרוט על צד אחד ולהשאיר את השני לחיתוך.
במבוק מתנהג כמו עץ?
כמעט. במבוק הוא עשב, והלוחות הם רצועות מודבקות — ולכן יש בו קווי דבק כמו בדיקט ופרקים צפופים שבולטים בחריטה עמוקה. הניגודיות שלו מצוינת, וההגדרות דומות לעץ קשה בהיר. CO2 הוא הבחירה הטובה ביותר, ודיודה חורטת אותו יפה.
לייזר דיודה חותך עץ מלא?
עץ בהיר עד 3 מ"מ — כן, במעבר אחד ב-20 ואט. אגוז וצפוף — לאט יותר, לפי xTool כ-4 מ"מ לשנייה ב-10 ואט. מעבר ל-6 מ"מ בדיודה זה מעברים רבים ועשן רב, ולא כדאי. לחריטה, לעומת זאת, דיודה מצוינת בעץ מלא — הנקודה הקטנה נותנת פרטים עדינים.
למה החלק התעקם אחרי החיתוך?
מתח פנימי בעץ מלא, מהייבוש, שמשתחרר כשחותכים רצועה דקה או צורה ארוכה. דיקט אינו עושה זאת כי השכבות שלו מנוגדות. הפתרון: עץ מיושן ויבש, חלקים לא ארוכים וצרים, ולחלקים שחייבים להיות ישרים — דיקט מצופה פורניר.
אפשר לחרוט על עץ עם לכה?
ב-CO2 הלכה נשרפת ומשאירה הילה דביקה סביב האותיות. שתי דרכים: סרט מיסוך על השטח, חריטה דרכו, הסרה וגימור מחודש של האזור החרוט; או UV, שמסמן בפירוק קר בלי לגעת בגימור. על עץ צבוע בצבע לא ידוע — לא לחרוט.
בעץ מלא, ההחלטה הראשונה היא המין ולא ההגדרה: מייפל או אלמון לכל מה שצריך להיקרא, אגוז ואלון לכל מה שצריך להיראות, ואורן לשום דבר. אחר כך — סיבים לרוחב הסריקה, שני מעברים בעץ עבה, ושמן בסוף. המדריך הבא בסדרה: הגדרות לייזר לעור — החומר שבו הריח הוא חלק מהעבודה, וההבדל בין צמחי לכרומי הוא ההבדל בין מוצר לסכנה.
אסף צבארי — בעלים של מייקר דיפו. רואה חשבון ומנהל כספים לשעבר שהפך תחביב של שנים לעיסוק מלא, ועוסק בעצמו בהזמנות, בפניות ובמציאת הפתרונות ללקוחות החנות.
קרדיטים לתמונות: צילום מאת Tihomir Trifonov ב-Pexels · צילום מאת Davis Vidal ב-Pexels · צילום מאת PIRO4D ב-Pixabay · צילום מאת Monstera Production ב-Pexels
- CO2 150W, CO2 80W, UV 5W, אגוז, אלון, אשור, במבוק, גימור עץ, דובדבן, דיודה 20W, הגדרות לייזר, הגדרות לייזר לעץ, חומרי גלם ללייזר, חיתוך לייזר, חריטה על עץ, חריטת לייזר, חריטת תמונה על עץ, טבלת ניסיון, לייזר CO2, לייזר UV, לייזר דיודה, לייזר פייבר, מייפל, מייקרים, מילוי צבע, מיקוד לייזר, סדנה, עץ זית, עץ לחריטת לייזר, עץ מלא, פייבר 30W, קרש חיתוך חרוט, שמן מינרלי
ממשיכים ללמוד: מדריכים נוספים מעולם המייקרים

לייזר על הדפסות תלת־ממד — סימון, חיתוך, ואיזה פילמנט לעולם לא
UV מסמן כל צבע בלי להמיס, פייבר על פילמנט כהה, CO2 חותך פאנלים מודפסים — עם מחקר שנבדק במערכת עמיתים — ו-ABS שנשאר בחוץ. המדריך האחרון בסדרת חומרי הלייזר.

הגדרות לייזר למתכת — פייבר, אנילינג, ותרסיס הסימון ל-CO2 ולדיודה
למה מתכת היא חומר של פייבר ולמה מבריקה מסוכנת ל-CO2. חריטה, אנילינג, ליטוש וצבע ב-MOPA; תרסיס CerMark שמשחיר נירוסטה ב-CO2 ובדיודה; אלומיניום מאולגן — הגדרות Epilog ו-xTool.

הגדרות לייזר לזכוכית — CO2 עושה קרח, דיודה צריכה עזרה, UV מנצח
למה חריטת זכוכית היא סדקים ולא הסרה, הטריק של המגבת הרטובה, למה דיודה לא עושה כלום בלי ציפוי, איזו זכוכית מתנפצת — ולמה 5 ואט UV מנצחים 150 ואט CO2.

הגדרות לייזר לנייר וקרטון — חיתוך, קווי קיפול ושינוי צבע
הזול ביותר, הדליק ביותר, המדויק ביותר. מהיר ונמוך, ואקום וסדר חיתוך, קווי קיפול בעשירית ההספק, שינוי צבע בלי חריטה — הגדרות Trotec, Epilog ו-xTool לנייר ולקרטון.

הגדרות לייזר לעור — צמחי, כרומי או סינתטי, וההבדל שקובע הכול
עור צמחי הוא העור של הלייזר; כרומי מסוכן בלי אימות; דמוי עור — PU כן, PVC לעולם לא. הגדרות Epilog ו-xTool, למה אוויר מחליש חריטה, והסרט הדביק שמנקה.

כיפוף פרספקס — טמפרטורות, ייבוש ותבניות, צעד אחר צעד
פרספקס מתעצב ב-150 עד 160 מעלות, אבל הבועות, הקו הלבן וההתכווצות נקבעים לפני כן. ייבוש, חלון חימום לפי עובי, רדיוס מינימלי וחישול אחרי.
