הגדרות לייזר לעור — צמחי, כרומי או סינתטי, וההבדל שקובע הכול

עור הוא החומר היחיד בסדרה שבו השאלה הראשונה אינה "איזו מכונה" אלא "האם זה בכלל עור, ואיך עיבדו אותו". שתי מלכודות מסתתרות מאחורי המילה: דמוי עור שהוא PVC, ועור אמיתי לחלוטין שעובד בכרום. הראשונה מוכרת; השנייה מפתיעה כמעט את כולם. ומי שעבר את שתיהן מגלה חומר שנחרט בניגודיות של הטבעה ישנה, נחתך בקצה חלק, ומריח — לא נעים, אבל זה חלק מהעבודה.

המדריך הזה, השביעי בסדרה, עובר על סוגי העור ומה הלייזר עושה לכל אחד, על חמש המכונות — CO2 150W, CO2 80W, דיודה 20W, פייבר 30W ו-UV 5W — ועל מה שבא אחרי החריטה, שבעור הוא מחצית מהתוצאה. הקודמים בסדרה: עץ מלא, דיקט, שעם ואחרים; ומה מותר להכניס למכונה בכלל — במדריך החומרים, שם עור סינתטי מופיע ברמה האדומה, ולא במקרה.

איזה עור — צמחי, כרומי, סינתטי

עור אמיתי עובר תהליך עיבוד (בורסקאות) שהופך עור גולמי לחומר יציב, ויש לו שתי שיטות עיקריות. ההבדל ביניהן אינו נראה ואינו מורגש — והוא ההבדל בין חומר ללייזר לחומר שאסור להכניס.

עיבוד צמחי (vegetable-tanned) — העור של הלייזר. מעובד בטאנינים מקליפות עצים ועלים, קשיח יחסית, בגוון טבעי בהיר שמתכהה עם השנים. Thunder Laser מגדירה אותו כ"בדרך כלל העור הטוב ביותר לחריטת לייזר, כי הוא נותן תוצאות ברורות, כהות ומפורטות." הוא גם העור של הטבעות, של הצביעה ושל הגימור — כלומר כל מה שעושים אחרי הלייזר עובד עליו.

עיבוד כרומי (chrome-tanned) — לא בלי אימות. רוב העור בעולם — נעליים, ריפוד, בגדים, רוב מה שנמכר כ"עור אמיתי" בחנויות בדים — מעובד במלחי כרום, כי התהליך מהיר וזול ונותן עור רך. הבעיה: חימום העור הזה עלול לשחרר תרכובות כרום, ובהן כרום שש־ערכי, מסרטן מוכר. Thunder Laser מנסחת זאת בזהירות שראוי לאמץ: "אין להתייחס לעור כרומי כקטגוריה אחידה. לאמת את כימיית העיבוד המדויקת, את הצבעים, הגימור, הציפויים ואת מידע הבטיחות של הספק לפני שבודקים." בפועל: עור שאינכם יודעים בוודאות שהוא צמחי — לא נכנס.

דמוי עור — שתי משפחות, אחת אסורה. "עור סינתטי" הוא פלסטיק על בד, ובסיס הפלסטיק קובע הכול. PVC — אסור, בשום מכונה ובשום הגדרה; הוא משחרר תרכובות כלור שפוגעות בריאות ובמכונה. PU (פוליאוריתן) — מותר, אם אומת שאין בו שכבת PVC: xTool מציינת בהנחיות העור שלה שדמוי עור ועור PU ניתנים לחריטה, ובאותה נשימה שאסור לחרוט כל עור שמכיל PVC או ויניל. Thunder Laser מוסיפה את מה שמסתתר מתחת: שכבות PVC, ציפויים מעורבים, גב לא ידוע, דבקים, סרטי פלסטיק. "דמוי עור" ללא מפרט הוא PVC עד שיוכח אחרת.

איך מזהים עיבוד צמחי? הדרך הבטוחה היחידה היא לקנות מספק שמציין זאת במפורש — עור צמחי נמכר כמוצר בפני עצמו, בדרך כלל לפי עובי באונקיות או במילימטרים, ובגוון טבעי. סימנים תומכים: הוא קשיח ו"עומד" כשמחזיקים פיסה באוויר; הוא בהיר מטבעו, בגוון בז' עד חום־בהיר; והחתך שלו אחיד בצבע לכל העובי. עור רך שמתקפל כמו בד, בצבע אחיד עמוק, עם חתך אפרפר־כחלחל באמצע — כרומי כמעט בוודאות.

עובי, ומה קונים. עור נמכר לפי עובי באונקיות — כל אונקיה היא כ-0.4 מ"מ — ורוב העבודה בלייזר נעשית ב-3–5 אונקיות, כלומר 1.2–2 מ"מ: ארנקים, מחזיקי מפתחות, תוויות, כריכות. חגורות ורצועות הן 8–10 אונקיות, 3–4 מ"מ, וזה כבר תחום של CO2. ועוד הבחנה שמשנה בחריטה: עור פנים מלא (full grain), שפני השטח שלו הם העור הטבעי, נחרט בניגודיות מלאה; עור מפוצל (split) — השכבה התחתונה של העור, לרוב מצופה ומודפסת כדי להיראות כמו פנים — נחרט דרך הציפוי, בתוצאה לא צפויה. לחריטה, פנים מלא בעיבוד צמחי; זו הרשימה כולה.

טבלת התאמה — מה כל מכונה מסוגלת לעשות

עור הוא חומר אורגני בהיר־עד־חום, ולכן ההתנהגות שלו דומה לעץ: CO2 עושה הכול, דיודה עושה כמעט הכול לאט יותר, פייבר לא, ו-UV מסמן. Thunder Laser מסכמת: "לייזר CO2 הוא בדרך כלל הבחירה המעשית ביותר לחריטה ולחיתוך של עור טבעי." ההבדל מעץ הוא בעובי: עור נמדד באונקיות, ורוב מה שעובדים איתו הוא 1–3 מ"מ — טווח שגם דיודה חותכת, בסבלנות.

הכנה — שטוח, נקי, ועם סרט

שטוח. עור מגיע מגולגל, ופיסה שנחתכה ממנו מתקפלת ומתגלה בקצוות. Thunder Laser מציינת שעור עבה "דורש מיקוד והשטחה זהירים יותר", ושהבדלי עובי גורמים לחריטה לא אחידה בעיצובים גדולים. לילה תחת ספר כבד, ובמכונה — מגנטים או משקולות בפינות, מחוץ לשטח העבודה. עור אינו נדבק היטב לסרט דו־צדדי, והמגנטים עדיפים.

ולמי שעובד הרבה בעור — מסגרת: לוח דיקט עם חלון חתוך בגודל העבודה, שמונח על העור ומחזיק אותו שטוח לכל היקפו, כשהחריטה נעשית דרך החלון. זה פותר גם את ההשטחה וגם את ההזזה, ומאפשר להחליף פיסות עור בלי למקם מחדש — פיסה נכנסת לחלון, חריטה, פיסה הבאה. את המיקוד קובעים פעם אחת על העור בתוך החלון, לא על המסגרת.

נקי ויבש. xTool מנסחת: "לוודא שהעור נקי, יבש ושטוח." שמן, שעווה או קונדישנר שנמרחו על העור לפני — נשרפים בחריטה ומכתימים סביבה. עור צמחי חדש מגיע לרוב חשוף; עור מגומר צריך ניגוב במטלית יבשה, ולא באלכוהול, שמייבש ומכתים עור.

סרט מיסוך — בחיתוך, כן; בחריטה, תלוי. בחיתוך, סרט נייר על צד הפנים אוסף את הפיח והעשן שמכתימים את העור סביב הקו. בחריטה, הסרט מפריע לניגודיות ומשאיר דבק בחריטה; עדיף לחרוט חשוף ולנקות אחרי בשיטת הסרט הדביק — על זה בהמשך.

והשאיבה. ריח עור שרוף הוא הריח הכי חזק שמכונת לייזר מייצרת מחומר מותר, והוא נשאר בחלל ובחומר ימים. Thunder Laser מדברת על "שאיבה מקומית יעילה או מיצוי אדים", ו-xTool מזכירה במיוחד עור צלופח, שריחו חזק וממושך. שאיבה החוצה, ולא מסנן פחם בלבד — ולתת לחלקים החתוכים להתאוורר לילה לפני שאורזים. ומי שעובד בסדנה משותפת: עור הוא החומר שבגללו השכנים יבואו לשאול מה קרה. לתאם מראש.

CO2 — חריטה: הספק נמוך, מהירות מלאה

עור מתפחם בקלות, ולכן ההגדרות שלו קרובות לאלה של אבן ושל דו־שכבתי ולא לאלה של עץ: מהירות מלאה, הספק נמוך. Epilog מפרסמת לעור שורה מפורשת בטבלת החומרים שלה:

הנתונים מטבלת Fusion של Epilog. שימו לב כמה נמוך: 15% ב-120 ואט לתמונה. ל-CO2 150W ההמשך הוא 10–12% — ובמכונות גדולות זה קרוב לסף ההספק המינימלי של השפופרת, ולכן לעיתים עדיף להעלות מעט הספק ולהאיץ. ל-CO2 80W: 20–25%. ובכל מקרה, על העור הספציפי: עור צמחי מעובד־קל מתפחם בהספק שעור צפוף ומגומר בקושי מרגיש.

שני מעברים קלים עדיפים על מעבר אחד חזק — xTool כותבת זאת במפורש: "מעבר שני קל עשוי לשמר פרטים טוב יותר ממעבר אחד אגרסיבי." בעור, הספק גבוה לא רק מעמיק אלא מקשיח ומכווץ את פני השטח, והאותיות מאבדות את הקצה. שני מעברים ב-60% מההספק שנמצא בטבלת הניסיון נותנים חריטה כהה יותר וקצוות חדים יותר.

ניגודיות: עור בהיר, או דרך אחרת. Thunder Laser: "עור טבעי ובהיר נותן בדרך כלל ניגודיות חריטה כהה וחזקה יותר. עור כהה עשוי לדרוש עיצובים גדולים יותר, קווים עבים יותר, או אסטרטגיית ניגודיות שונה." על עור שחור החריטה כמעט לא נראית — האסטרטגיה השונה היא חריטה עמוקה יותר שנותנת מרקם ולא צבע, או מילוי צבע לתוך החריטה, או פשוט עור בהיר.

ועזר אוויר — פחות ממה שנדמה. בחריטת עור, זרם אוויר חזק מקרר את פני השטח לפני שהחום חדר לסיבים והמרקם מתפתח; התוצאה בהירה ופחות מוגדרת. זרם מינימלי שמרחיק עשן מהעדשה, ולא יותר. בחיתוך — ההפך, אוויר מלא.

תמונות על עור — 300 DPI, ולא יותר. Epilog נותנת לתמונה על עור רזולוציה נמוכה מטקסט, וזה בכוונה: עור הוא חומר סיבי, והנקודות הבודדות של הדיתרינג מתפשטות בו מעט — ב-600 DPI הן מתמזגות לכתם. 300 משאיר להן מרווח, והתמונה יוצאת רכה ומדורגת, בגוונים של חום על בז'. הכלל של "מה שהלייזר נוגע בו נהיה כהה" תקף כמו בעץ, ולכן אין היפוך. ותמונה על עור צמחי בהיר ומלא היא מהיפות שיש בלייזר — כמו הדפס ישן על קלף.

CO2 — חיתוך: הקצה שמבדיל בין חובב למקצוען

עור נחתך בלייזר בקצה חלק וישר שאי אפשר להשיג בסכין ביד, וזו הסיבה שאומני עור עוברים ללייזר. Epilog אינה מפרסמת שורת חיתוך לעור, ונקודת ההתחלה המעשית היא הגדרות החיתוך של דיקט באותו עובי, ב-60–70% מההספק — עור רך מעץ, ושורף מהר ממנו.

שלושה דברים שקובעים את הקצה. הראשון: הצד. חותכים כשצד הפנים (הצד החלק, ה"grain") למעלה, ועם סרט מיסוך עליו. הפיח נאסף בסרט, והצד הבשרני שמאחור — שממילא מחוספס — סופג את ההבזק מהרשת. השני: מהירות, לא הספק. עור שנחתך לאט מתפחם לשחור בדופן, מריח יותר, ומתכווץ סביב הקו. עדיף מעבר מהיר יותר ושני מעברים מאשר אחד איטי — כמו בעץ, ואף יותר. השלישי: הרמה. עור על רשת כוורת מקבל סימני הבזק על הגב; פינים או מסילות פותרים, וב-2 מ"מ עור שאינו נתמך מספיק נופל בין הפינים — מסילות צפופות.

אחרי החיתוך — הדופן. קצה חתוך בלייזר יוצא כהה ומעט קשה, ובעור צמחי זה יתרון: הוא נראה כמו קצה שנצבע וליטשו אותו. מי שרוצה קצה מלוטש באמת — מעביר עליו סליקר (כלי ליטוש קצוות) עם מעט מים או שעווה, כמו בכל עבודת עור. הפיח יורד תוך כדי.

וחורי תפירה — הדבר שהלייזר עושה טוב יותר מכל כלי. תפירת עור ביד דורשת חורים במרווח אחיד, ומזלג התפירה עושה אותם בזה אחר זה עם סטיות. הלייזר חותך אותם בקובץ, במרווח מדויק, בקוטר שתופר בוחר — עיגולים של 1 מ"מ למרווח 4 מ"מ הם נקודת התחלה נפוצה — ובכל צורה: לאורך קשת, סביב פינה מעוגלת, בשני חלקים שצריכים להתאים זה לזה בדיוק. חור שנחתך בלייזר מעט כהה בדופן, וזה נראה כמו חור שהוטבע. לארנקים ולכיסויים זה חוסך את השלב שהכי קל לטעות בו.

דיודה 20W — חריטה מצוינת, חיתוך בסבלנות

עור צמחי בהיר בולע את הקרן הכחולה היטב, והחריטה בדיודה על עור אינה נופלת מ-CO2 — הנקודה הקטנה נותנת אפילו פרטים עדינים יותר בלוגו קטן. xTool כותבת שמכונת הדיודה 20W שלה "חורטת עור צמחי ועור אמיתי בפירוט חד, וחותכת נקי עורות רכים עד בינוניים."

שתי השורות הראשונות מטבלת החומרים של xTool, לחומר דו־שכבתי דק שנועד לתגים — קצה אחד של הטווח. השלישית היא הגדרה קהילתית נפוצה לדמוי עור PU, שמסומנת ככזו. לעור צמחי 1.5–2 מ"מ ב-20 ואט, נקודת ההתחלה לחריטה היא בין השתיים: 40–60% במהירות גבוהה, ושני מעברים אם צריך יותר עומק. חיתוך 2 מ"מ — הספק מלא, מהירות של 5–8 מ"מ לשנייה, ולפעמים מעבר שני; ריח רב, ואוויר מלא.

ה"פאץ׳" — הפרויקט שבנה את שוק הדיודה. תוויות דמוי עור PU לכובעים ולתיקים, שנחרטות ונתפרות, הן אולי המוצר הנפוץ ביותר במכונות דיודה ביתיות. החומר דו־שכבתי בעצם — צבע עליון על בסיס בהיר — ולכן ההגדרה היא של "להסיר את השכבה העליונה": הספק נמוך, מהירות גבוהה, ושאריות של הצבע העליון פירושן עוד 5%. ההבדל מעור אמיתי: PU נמס ומבריק בקצוות, ולכן חיתוך הצורה נעשה מהיר ובהספק נמוך במיוחד. ותמיד — לוודא שהוא PU ולא PVC. הספקים הרציניים כותבים זאת.

ובמכונה פתוחה שחותכת עור לאט: משקפי מגן, ואף לא לעזוב. עור רך מתלקח בחיתוך איטי בלי אוויר, כמו שעם.

פייבר 30W ו-UV 5W

פייבר — לא. כמו עץ, עור בהיר כמעט אינו בולע 1,064 ננומטר; עור כהה ומגומר עשוי לקבל סימון שטחי לא אחיד, וזה לא שווה את הריח. במכונות משולבות — דיודה.

UV — הכלי לעור מוגמר. 355 ננומטר נבלעים היטב בעור, והפירוק הקר מסמן קו כהה ועדין בלי לחמם את הסביבה. זה פותר את הבעיה הקשה של עור: מוצר מוגמר — ארנק תפור, חגורה מצופה, מחברת עם כריכה — שצריך לוגו קטן בלי לשרוף את הגימור סביבו ובלי ריח שנשאר. UV מסמן אותו במקום; CO2 היה דורש למסך, לחרוט ולגמר מחדש. הספק של 5 ואט מגביל ללוגו ולכיתוב, ולא לשטחים, ואינו חותך.

אחרי החריטה — הסרט הדביק והגימור

עור יוצא מהמכונה עם שכבת פיח שמסתירה את הניגודיות ומלכלכת כל מה שנוגע בו. הניקוי הנכון אינו מברשת ואינו מים — שניהם מורחים את הפיח לתוך הסיבים. xTool מתארת את השיטה שכל אומן עור מכיר: "ללחוץ פיסת סרט דביק בחוזקה על האזור החרוט, לקלף, ולחזור עד שהמשטח נראה נקי." הסרט מרים את הפיח מהחריטה בלי לפזר אותו. סרט מיסוך רגיל עובד; סרט אריזה חזק מדי ועלול לקלף את פני העור.

ואז — גימור. החריטה הכהה בעור צמחי מתעמעמת ומתלכלכת אם משאירים אותה חשופה. xTool ממליצה, אחרי הניקוי, על "קונדישנר לעור, שעווה או גימור מתאים אחר, כדי לשקם את פני השטח ולהגן על העיצוב החרוט." Thunder Laser מוסיפה את מה שעור צמחי מאפשר ועור כרומי לא: "ניתן לרוב לצבוע, להזין, ללטש, לצייר או לאטום אותו אחרי החריטה." שמן עור מכהה את החריטה ומעמיק את הגוון סביבה — כמו שמן בעץ. ולמי שרוצה את החריטה בצבע אחר — צבע עור (dye) לתוך החריטה לפני האטימה, במכחול דק.

ולוח זמנים שכדאי להכיר: הריח נשאר בעור ימים, ומתפוגג לבד. מוצר שנארז מיד מגיע ללקוח עם ריח שריפה בקופסה. יום־יומיים פרושים באוויר, ואז גימור, ואז אריזה.

וטריק לעור כהה: לצבוע קודם. על עור צמחי שנצבע בצבע עור כהה — חום עמוק, בורדו, שחור — הלייזר מסיר את שכבת הצבע יחד עם פני השטח, וחושף את הגוון הטבעי הבהיר שמתחת. התוצאה הפוכה מהרגיל: אותיות בהירות על רקע כהה, ניגודיות שאי אפשר לקבל בשום דרך אחרת על עור כהה. זה עובד רק על צבע עור שחודר — לא על עור מצופה במפעל, שהציפוי שלו לא ידוע. ובחריטה כזו ההספק נמוך במיוחד: המטרה היא להסיר את הצבע, לא לחרוט את העור.

טבלת ניסיון לעור — רשת הספק־מהירות, ואז שני מעברים

xTool ממליצה על "רשת ניסיון של מהירות והספק" לעור, כדי "להשוות שילובים ולמצוא את האיזון הטוב ביותר בין ניגודיות, פרטים ואיכות פני השטח" — וזה הניסוח המדויק, כי בעור שלושת אלה מושכים לכיוונים שונים: יותר הספק נותן יותר ניגודיות אבל פחות פרטים ופני שטח קשים יותר.

1. רשת 4×4 של ריבועים 8×8 מ"מ עם אות קטנה בכל אחד, על שארית מאותה פיסת עור
2. ציר ההספק נמוך: ב-CO2 150W 8–20%, ב-80W 15–30%, בדיודה 20W 30–60%
3. ציר המהירות מלא עד חצי
4. לנקות בסרט דביק לפני שבוחרים — הפיח מטעה כמו בכל חומר
5. לבחור את הריבוע הכהה ביותר שהאות בו עדיין חדה, ולחזור עליו בשני מעברים ב-60% — ולהשוות
6. לחיתוך: פסים בהספק מלא ומהירות יורדת, ולבדוק את הדופן ואת הגב

וכל פיסת עור היא חומר: אותו עור צמחי משני חלקים של אותו עור־שלם — הגב מול הבטן — שונה בצפיפות ובעובי. עור ממקור חדש, או אפילו יריעה חדשה מאותו ספק, מקבל רשת חדשה. חמש דקות, על שארית.

בעיות נפוצות ומה גורם להן

השורה הראשונה מפתיעה, כי בכל חומר אחר בסדרה עזר אוויר רק עוזר. בעור, הניגודיות נוצרת כשהחום חודר לסיבי הקולגן ומכהה אותם — תהליך שלוקח שבריר שנייה יותר מהסרת חומר. זרם אוויר חזק מקרר את פני השטח בדיוק בשבריר הזה, והמרקם הכהה לא מספיק להתפתח. בחריטה: אוויר מינימלי, מספיק כדי להרחיק עשן מהעדשה. בחיתוך: אוויר מלא, כי שם המטרה הפוכה — לקרר ולמנוע התלקחות.

מהחנות — רלוונטי לכתבה

לוחות פלסטיק דו שכלוח פלסטיק דו-שכבתי לחריטה בלייזר בעובי 1.3 מ”מ (מגוון שילובי צבעים) – לוח שלם 120X60 ס”מ139 ₪ 149 ₪ לוחות פרספקס (אקרילוח פרספקס (אקריל) צבעוני בגוון פסטל עובי 3 מ”מ – כחול בייבי פסטל24 ₪ מוצרי שעםגליל שעם טבעי 5 מ”מ – רוחב 100 ס”מ – לפי מטר67.5 ₪ 75 ₪ לוחות פלסטיק דו שכלוח פלסטיק דו-שכבתי לחריטה בלייזר בעובי 1.3 מ”מ (מגוון שילובי צבעים) – שליש לוח 40X60 ס”מ49 ₪ 59 ₪

← בחזרה למרכז הידעלקטגוריית חיתוך בלייזר

שאלות נפוצות

בעור, מחצית העבודה נעשית לפני שקונים: צמחי, מספק שכותב את זה, ולא כלום ממקור שלא. המחצית השנייה נעשית אחרי המכונה: סרט דביק, שמן, ולילה באוויר. ביניהן — הספק נמוך, מהירות מלאה, אוויר מינימלי בחריטה ומלא בחיתוך. המדריך הבא בסדרה: הגדרות לייזר לנייר וקרטון — החומר הזול ביותר, הדליק ביותר, והמדויק ביותר כשעושים אותו נכון.

אסף צבארי — בעלים של מייקר דיפו. רואה חשבון ומנהל כספים לשעבר שהפך תחביב של שנים לעיסוק מלא, ועוסק בעצמו בהזמנות, בפניות ובמציאת הפתרונות ללקוחות החנות.