מרכז הידע
הגדרות לייזר לדיקט ו-MDF — הדבק קובע יותר מהעץ

דיקט הוא החומר שכולם מתחילים ממנו, ו-MDF הוא החומר שכולם עוברים אליו כשנמאס להם מההפתעות של הדיקט. שניהם "עץ" בשם בלבד: דיקט הוא שכבות עץ דקות עם דבק ביניהן, ו-MDF הוא סיבי עץ דחוסים בשרף. הלייזר חותך את העץ מהר, את הדבק לאט, ואת השרף בעשן — ולכן מה שקובע את התוצאה אינו סוג העץ אלא מה שמחזיק אותו יחד.
המדריך הזה, החמישי בסדרה, הוא הראשון שעוסק בחומר שאינו במלאי החנות — כי אין מדריך לייזר בלי דיקט. הוא עובר על חמש המכונות — CO2 150W, CO2 80W, דיודה 20W, פייבר 30W ו-UV 5W — ועל השאלה שקודמת להגדרות: איזה דיקט בכלל. הקודמים בסדרה: אקריליק, צפחה, שעם ודו־שכבתי; ומה מותר להכניס למכונה בכלל — במדריך החומרים.
איזה דיקט — ההחלטה שקובעת יותר מכל הגדרה
שני לוחות דיקט באותו עובי, מאותה חנות, יכולים לדרוש הגדרות שונות ולתת תוצאות שונות לגמרי. ההבדל אינו נראה מבחוץ, והוא כולו בליבה: מאיזה עץ עשויות השכבות הפנימיות, ובאיזה דבק הן מודבקות.
דיקט בנייה — להימנע. הדיקט שנמכר בחנויות חומרי בניין מיועד לקירות ולרצפות, לא ללייזר. הליבה שלו מכילה חללים — מקומות שבהם שכבה פנימית חסרה או סדוקה — והדבק בו הוא לרוב על בסיס פורמלדהיד. חלל בליבה משמעו קרן שעוברת אוויר במקום עץ, מתפזרת, ומשאירה גשר לא חתוך באמצע הקו; כיס דבק צפוף משמעו קרן שנעצרת. ואדי פורמלדהיד אינם משהו שרוצים לנשום.
דיקט ליבנה — הסטנדרט. ליבנה בלטי, עם שכבות אחידות לכל העובי ודבק לבן (PVA) או דבק שנועד ללייזר, הוא מה ש-Trotec ממליצה עליו במפורש: "לוחות דיקט מודבקים בדבק לבן, או לוחות שיוצרו לעיבוד לייזר". הקצה שלו יוצא חום־בהיר ואחיד, החיתוך עובר באותה הגדרה מקצה הלוח לקצהו, והחריטה עליו נותנת ניגודיות יפה על עץ בהיר.
עצי מחט — לא. אורן, אשוח ולריך מורכבים מטבעות של עץ קשה ורך לסירוגין, והלייזר עובר אותם במהירויות שונות. Trotec מזהירה מהם בדיוק מהסיבה הזו: אי אפשר לבחור הגדרה שמתאימה גם לטבעת הקשה וגם לרכה. דיקט אורן חורט בפסים ונחתך לא אחיד. ליבנה, צפצפה, לימבה — כן.
ו-MDF — אחיד לחלוטין, ובמחיר. אין בו שכבות, אין חללים, אין כיווני סיבים; הוא נחתך ונחרט באותה הגדרה בכל מקום על הלוח, וזה יתרון אמיתי לעבודה סדרתית ולשלטים שנצבעים אחר כך. המחיר: השרף שמחזיק את הסיבים מתפחם לשחור עמוק בדופן החיתוך, מעלה עשן סמיך וריח חריף, ומייצר אבק דק במיוחד. Trotec מציינת שהוא "אידיאלי לחריטה ולחיתוך קלים" ובאותה נשימה ש"קצוות החיתוך נעשים כהים מאוד". שניהם נכונים.
והעובי — לפי מה שהחלק צריך לעשות. 3 מ"מ הוא עובי הקופסאות, הפאזלים, השלטים והמילויים — הוא נחתך מהר בכל מכונה, ובדיודה במעבר אחד. 6 מ"מ הוא עובי המדפים הקטנים, המעמדים והמשחקים שצריכים להחזיק משקל, והוא כבר מבדיל בין מכונות. 9 ו-12 מ"מ הם רהיטים קטנים ומבנים, ושם רק CO2 חזק. ויש משפחה שלישית ששווה להכיר: דיקט מצופה פורניר — ליבת צפצפה או ליבנה עם שכבת פנים דקה של אגוז, אלון או במבוק. הוא נחתך כמו הליבה ונראה כמו הפנים, וזה המסלול הזול ביותר לשלט "אגוז" בלי לחתוך עץ אגוז מלא.

טבלת התאמה — מה כל מכונה מסוגלת לעשות
| מכונה | חריטה | חיתוך דיקט 3 מ"מ | חיתוך 6 מ"מ | חיתוך 9–12 מ"מ |
|---|---|---|---|---|
| CO2 150W | ✅ מצוין | ✅ מהיר | ✅ מעבר אחד | ✅ 1–2 מעברים |
| CO2 80W | ✅ מצוין | ✅ מצוין | ✅ מעבר אחד | 🟡 2–3 מעברים |
| דיודה 20W | ✅ טוב | ✅ מעבר אחד, איטי | 🟡 3 מעברים | ⛔ |
| פייבר 30W | ⛔ | ⛔ | ⛔ | ⛔ |
| UV 5W | 🟡 סימון עדין | ⛔ | ⛔ | ⛔ |
עץ הוא חומר של CO2 ושל דיודה. שניהם נבלעים בו היטב, וההבדל ביניהם הוא הספק ולא התאמה: CO2 חותך עבה ומהר, דיודה חותכת דק ולאט. פייבר אינו חותך עץ ואינו חורט אותו — 1,064 ננומטר עוברים דרך התאית הבהירה כמעט בלי להיבלע, ומה שכן נבלע נשרף בנקודה אחת. UV מסמן עץ יפה, בקווים דקים וכהים ובלי חריכה מסביב, אבל 5 ואט אינם חותכים דבר; הוא כלי ללוגו על מוצר מוגמר, לא לייצור.
ההבדל בין דיקט ל-MDF בטבלה קטן — MDF נחתך בערך באותם עוביים, מעט יותר לאט בגלל הצפיפות. ההבדל האמיתי הוא במה שנשאר אחרי: דופן שחורה, אבק, וריח שנשאר בסדנה.
CO2 — חריטה: כהה או בהירה, לפי המיקוד
Epilog מפרסמת לעץ טבלה מפורטת מהרגיל, ויש בה דבר שכדאי לשים לב אליו לפני המספרים: בעץ ההספק תמיד 100%, ומה שמשתנה הוא המהירות. ההפך מאבן ומדו־שכבתי. עץ בולע את הקרן בקלות, וכדי לקבל חריטה כהה וברורה נותנים לו את כל ההספק ומכווננים דרך הזמן שהקרן שוהה.
| משימה | רזולוציה | 30W | 60W | 120W |
|---|---|---|---|---|
| טקסט וגרפיקה | 300 DPI | מהירות 20 · הספק 100 | 50 · 100 | 90 · 100 |
| טקסט וגרפיקה | 600 DPI | 25 · 100 | 55 · 100 | 85 · 100 |
| תמונה | 600 DPI | 30 · 100 | 60 · 100 | 100 · 100 |
| חריטה עמוקה | 600 DPI | 5 · 100 | 25 · 100 | 60 · 100 |
הנתונים מטבלת Fusion של Epilog. ב-120 ואט חריטת תמונה רצה במהירות מלאה, וטקסט כמעט; ל-CO2 150W ההמשך הוא מהירות מלאה לכל דבר מלבד חריטה עמוקה — ואפשר גם להתחיל להוריד הספק ל-70–80% אם החריטה יוצאת שרופה מדי. ל-CO2 80W נקודת ההתחלה היא בין העמודות 60 ו-120: מהירות 65–70 לטקסט.
ואת הגוון קובע המיקוד, לא ההספק. Trotec מנסחת את זה במספרים: "ככל שמפזרים יותר את המיקוד — 0.5 עד 2 מ"מ — החריטה בעץ תהיה כהה יותר." קרן ממוקדת חורצת ומסירה עץ; קרן מפוזרת מעט מפחמת אותו במקום להסיר. לשלט שצריך להיקרא ממרחק — 1.5 מ"מ מעל פני השטח. לכיתוב דק ולפרטים — במיקוד. ובדיקט הכהיה גם תלויה בעץ: ליבנה בהיר מתפחם לחום עמוק, MDF לשחור כמעט.
כיוון הסיבים משנה בדיקט, בעיקר בחריטה עמוקה: הקרן מסירה עץ רך בין הסיבים מהר יותר מאת הסיבים עצמם, וחריטה עמוקה מקבלת מרקם של "גלים" לאורך הסיבים. זה יכול להיות יפה בשלט רוסטי ומפריע בלוגו נקי. ב-MDF אין סיבים ואין את הבעיה — וזו הסיבה ששלטים שנצבעים אחרי החריטה נעשים ב-MDF.
CO2 — חיתוך: הספק מלא, מהירות לפי העובי
גם בחיתוך עץ ההספק אצל Epilog הוא 100% כמעט תמיד, והמהירות היא הכפתור. הטבלה שלהם לדיקט מראה כמה מהר זה משתנה עם הספק המכונה:
| עובי | תדר | 30W | 60W | 120W |
|---|---|---|---|---|
| 3 מ"מ | 10% | מהירות 3 · הספק 100 | 10 · 100 | 40 · 100 |
| 6 מ"מ | 10% | 3 · 100 (Speed Comp) | 3 · 100 | 12 · 100 |
| 9.5 מ"מ | 10% | — | 3 · 100 (Speed Comp) | 8 · 100 |
| 12 מ"מ | 10% | — | — | 3 · 100 |
שימו לב לתדר: 10% בלבד, נמוך מאוד. תדר נמוך פירושו פולסים מרווחים, שכל אחד מהם חודר עמוק ומאפשר לאוויר לפנות את הפיח ביניהם — הדופן יוצאת בהירה יותר מבתדר גבוה שמחמם ברצף. וההערה של Epilog בתחתית הטבלה שווה יותר מכל שורה בה: "בחיתוך עץ, מעברים מרובים מאפשרים לחתוך חומרים עבים יותר; הזיזו את נקודת המיקוד בין המעברים עד מרכז החתך." ותמיד עזר אוויר.
ל-CO2 150W ההמשך הוא 3 מ"מ במהירות 45–50, 6 מ"מ ב-15, ו-12 מ"מ ב-4–5 במעבר אחד — או בשני מעברים מהירים יותר עם מיקוד שיורד, וזה כמעט תמיד נותן דופן נקייה יותר. ל-CO2 80W: 3 מ"מ ב-20–25, 6 מ"מ ב-6, ו-9.5 מ"מ בשני מעברים. Trotec נותנת נקודת התחלה כללית ל-3 מ"מ: הספק גבוה ומהירות 2–5%, וממליצה על פיית אוויר צרה — זרם ממוקד שמפנה את הפיח מהחתך ומקרר את הדופן.
מעבר אחד בהספק מלא, או שניים בחצי? בעץ — כמעט תמיד שניים. הדופן מתפחמת ביחס לזמן שהקרן שוהה עליה בחום גבוה, ושני מעברים מהירים מחלקים את החום ונותנים לו להתפזר ביניהם. התוצאה: דופן חומה במקום שחורה, ופחות "ערפל" של עשן על פני הלוח. במכונה של 150 ואט זה ההבדל בין דיקט שנראה חרוך לדיקט שנראה חתוך.
MDF ב-CO2 נחתך בהגדרות קרובות לדיקט מאותו עובי, מעט יותר לאט. בטבלת החומרים של xTool למכונת ה-CO2 השולחנית שלה, לוח סיבים 3 מ"מ נחתך במהירות 27 מ"מ/ש׳ בהספק מלא, 6 מ"מ ב-17, ו-12 מ"מ מסומן "לא ניתן לחיתוך" — במכונה קטנה. ב-80 ו-150 ואט 12 מ"מ אפשרי, אבל הדופן תהיה שחורה לחלוטין וכמות העשן גדולה; לעוביים כאלה שווה לשקול מסור.
ו-kerf בעץ הוא לא רק רוחב הקרן. החריכה מוסיפה לו: הדופן שנשרפת נסוגה מעט פנימה, וחתך שתוכנן ל-0.2 מ"מ יוצא 0.3 בדיקט ו-0.35 ב-MDF, תלוי בהגדרות. לפרויקטים של לשונית וחריץ — קופסאות, מבנים משתלבים — זה ההבדל בין חלק שנכנס בלחיצה לחלק שמתנדנד. הדרך למדוד: לחתוך ריבוע 20×20 מ"מ, למדוד בקליפר, וההפרש הוא ה-kerf של המכונה הזו על הלוח הזה בהגדרות האלה. שני מעברים בהספק נמוך נותנים kerf צר ועקבי יותר ממעבר אחד חם — עוד סיבה להעדיף אותם בעבודות שמתחברות.

דיודה 20W — דיקט 3 מ"מ במעבר אחד
דיקט בהיר הוא החומר שדיודה חותכת הכי טוב, ו-20 ואט הם הנקודה שבה זה הופך משימוש בסבלנות לעבודה. xTool מפרסמת טבלה מפורטת לפי סוג הדיקט — וזה בעצמו מידע: הסוגים באמת שונים.
| חומר | משימה | הספק | מהירות | מעברים |
|---|---|---|---|---|
| דיקט לימבה 3 מ"מ | חיתוך | 100% | 6 מ"מ/ש׳ | 1 |
| דיקט לימבה 6 מ"מ | חיתוך | 100% | 6 מ"מ/ש׳ | 3 |
| דיקט אגוז 6 מ"מ | חיתוך | 100% | 4 מ"מ/ש׳ | 3 |
| דיקט לימבה 3 מ"מ | חריטת שטח | 60% | 100 מ"מ/ש׳ | 1 |
הנתונים מטבלת החומרים של xTool למכונת D1 Pro בהספק 20 ואט. שימו לב לשתי דברים. הראשון: 3 מ"מ במעבר אחד, 6 מ"מ בשלושה — לא בשניים. הדיודה מאבדת מיקוד מהר עם העומק, ומעבר שלישי נחוץ לחצי המילימטר האחרון. השני: אגוז איטי יותר מלימבה באותו עובי, כי הוא צפוף וכהה יותר. ליבנה נמצא ביניהם. מי שמחליף סוג דיקט מחליף הגדרה.
עזר אוויר בדיודה על עץ אינו אופציה, משתי סיבות: בלעדיו העשן עומד בין העדשה לעץ ובולע חלק מהקרן — והחיתוך "לא עובר" בהגדרה שאמורה לעבור; ובלעדיו דיקט מתלקח בחיתוך איטי, ובמכונה פתוחה אין מכסה שיעצור את זה. הזרם גם מונע את החריכה החומה הרחבה סביב הקו שמאפיינת חיתוכי דיודה בלי אוויר.
MDF בדיודה — 3 מ"מ וזהו. הצפיפות והשרף דורשים מהדיודה איטיות שמייצרת פיח ועשן בכמות שמכונה פתוחה לא נועדה לה. חריטה על MDF בדיודה יפה ואחידה; חיתוך — רק דק, ורק עם שאיבה אמיתית. ובכל עבודה ארוכה במכונה פתוחה, משקפי מגן לאורך הגל — עץ בהיר מפזר את הכחול לכל הכיוונים.
המשטח שמתחת חשוב בדיודה יותר מב-CO2. ברוב מכונות הדיודה אין רשת כוורת אלא משטח שהמשתמש בוחר, ובחיתוך דיקט הבחירה הזו קובעת את הצד התחתון: על לוח מלא — הקרן מוחזרת ושורפת את התחתית לאורך כל הקו; על רשת — פסים בתבנית הרשת; על פינים או מסילות דקות — כמעט כלום. ומכיוון שהדיודה חותכת לאט, הזמן שבו התחתית חשופה להחזרה ארוך פי כמה מב-CO2. מסילות מאלומיניום או אפילו סרגלי דיקט מוצבים על הצד הן הפתרון הזול. ועוד הבדל קטן: "לימבה" בטבלאות של xTool הוא basswood — עץ בהיר ורך במיוחד שנחתך הכי מהר בדיודה. דיקט ליבנה ישראלי רגיל צפוף ממנו, ויידרש מעט יותר איטי מהטבלה.

עשן, פיח וכתמים — הבעיה האמיתית של עץ
עץ הוא החומר שבו רוב העבודה נעשית לפני ואחרי המכונה, לא בתוכה. חיתוך שעובר יפה עדיין יכול להשאיר לוח שנראה מלוכלך, ויש לזה שלושה מקורות.
כתמי עשן על פני השטח. העשן שעולה מהחתך מתיישב סביבו ומכתים את העץ בגוון חום־צהבהב שקשה להסיר. הפתרון הפשוט ביותר: סרט מיסוך על שני הצדדים לפני החיתוך. Trotec מכנה אותו "סרט יישום" — נטול PVC, נשלף — ומציינת שאפשר לחרוט דרכו. הסרט אוסף את העשן, ומורידים אותו אחרי העבודה עם כל הכתמים עליו. לעבודות שנראות, זו לא אופציה אלא שלב.
סימני הבזק מלמטה. הקרן שעוברת דרך הלוח פוגעת ברשת הכוורת ומוחזרת אל הצד התחתון, ומשאירה שם פסים שרופים בתבנית הרשת. סרט מיסוך מלמטה עוזר; הרמה על פינים או על מסילות סכין פותרת. בעבודות דו־צדדיות — קופסאות, פאזלים — זה ההבדל בין חלק שאפשר למכור לחלק שצריך לשייף.
הדופן החרוכה. חומה־בהירה היא יפה ורצויה; שחורה ומפויחת מלכלכת את הידיים ואת כל מה שנוגע בה. הדרך למנוע: פחות הספק ויותר מעברים, תדר נמוך, אוויר. הדרך לתקן אחרי: נייר שיוף עדין — 240 ומעלה — במעבר קל על הדופן, שמסיר את שכבת הפיח ומשאיר את החום. ב-MDF זה כמעט תמיד נחוץ; בדיקט ליבנה בהגדרות נכונות — כמעט אף פעם.
ודבר שלא רואים אבל מרגישים: אבק העץ נדבק. Trotec מציינת שהוא "דביק במיוחד בגלל השרפים והשמנים שבו", והוא מצטבר על העדשה, על המראות ועל המסילות מהר יותר מאבק של כל חומר אחר. אחרי יום עבודה בעץ, העדשה מלוכלכת — וזו הסיבה מספר אחת ל"ההגדרות של אתמול לא עובדות היום".
ואחרי הכול — גימור. חריטה בעץ חשוף מתעמעמת עם הזמן, והאבק נכנס לתוכה. שכבה דקה של שמן דני או שעווה אחרי החריטה מכהה את החריטה עוד יותר, מעמיקה את גוון העץ סביבה ואוטמת את הפיח במקום. חשוב הסדר: גימור אחרי הלייזר, לא לפני. לכה או שמן שנשרפים בחריטה משאירים הילה דביקה ומכתימה סביב כל אות. לוח שכבר גומר — סרט מיסוך, ואז חריטה, ואז שכבת גימור נוספת רק על האזור החרוט.
פייבר 30W ו-UV 5W
פייבר — לא לעץ. אורך גל של 1,064 ננומטר כמעט אינו נבלע בתאית בהירה, ומה שנבלע מתרכז לנקודה זעירה ולוהטת. התוצאה על דיקט היא נקודות שרופות ולא קווים; על MDF, בגלל השרף הכהה, אפשר לקבל סימון חלש — אבל זו לא עבודה שמישהו ירצה. מי שיש לו פייבר ומכונת דיודה נוספת, כמו במכונות המשולבות, עובד על עץ בדיודה.
UV — סימון עדין וכהה, בלי הילה. ב-355 ננומטר העץ נבלע היטב, והפירוק הקר משאיר קו כהה וחד בלי אזור החריכה החום שמקיף כל חריטת CO2. זה מה שנותן ל-UV יתרון בדבר אחד: לוגו קטן, קוד או שורת טקסט על מוצר עץ מוגמר — קופסה, עט, לוח חיתוך — בלי לפגוע בגימור סביב. הספק של 5 ואט אינו חותך, וחריטת שטח גדולה תיקח שעות. כלי לפרט, לא לייצור.
טבלת ניסיון לעץ — מטריצת אפורים ומדרגת מיקוד
Trotec ממליצה על "מטריצת גווני אפור" לקביעת הגדרות חריטה בעץ, וזה כלי טוב במיוחד: רשת של ריבועים במהירויות שונות, שמראה בבת אחת את כל טווח הגוונים שהעץ הזה נותן. לחיתוך — ריבועים בהספק מלא ובמהירויות יורדות, עם בדיקה של הדופן ולא רק של המעבר.
- חריטה: שורה של 6 ריבועים בהספק 100, מהירות יורדת מהמלאה עד רבע — זו מטריצת האפורים
- אותה שורה עם מיקוד מפוזר 1 מ"מ — כדי לראות כמה הגוון מתכהה בלי לשנות דבר אחר
- חיתוך: ריבועים 20×20 בהספק מלא, מהירות יורדת עד שהראשון נופל מהלוח לבד
- לחזור על החיתוך בשני מעברים בחצי הספק ולהשוות דפנות — כמעט תמיד השני נקי יותר
- לבדוק את הצד התחתון — הבזקים מהרשת נראים רק שם
- לרשום את סוג הדיקט ואת הספק, לא רק את העובי. ליבנה ואגוז אינם אותו חומר
ובעץ יש טעם לבדוק גם לוח מאותה חבילה. דיקט הוא מוצר טבעי שעבר ייצור: שכבת פנים מעץ אחד ושכבת ליבה מעץ אחר, ובחבילה של עשרה לוחות יכולים להיות שני מקורות. חיתוך שעבר בלוח הראשון ונתקע בשלישי אינו תקלת מכונה — הוא הליבה.
בעיות נפוצות ומה גורם להן
| התופעה | הסיבה הנפוצה | מה עושים |
|---|---|---|
| עובר במקום אחד, נתקע באחר | חללי דבק בליבה | דיקט ליבנה או ללייזר. הגדרות לא יעזרו |
| דופן שחורה ומפויחת | מעבר אחד בהספק מלא, איטי | שני מעברים, תדר נמוך, אוויר |
| כתמי עשן סביב החיתוך | בלי סרט מיסוך | סרט על שני הצדדים לפני |
| פסים שרופים מלמטה | הבזק מרשת הכוורת | פינים או מסילות, סרט מלמטה |
| חריטה בהירה מדי | מיקוד מלא, מהירות גבוהה | לפזר מיקוד 0.5–2 מ"מ |
| חריטה בפסים ולא אחידה | עץ מחט, או סיבים בחריטה עמוקה | ליבנה או MDF; חריטה רדודה יותר |
| "ההגדרות של אתמול לא עובדות" | עדשה מלוכלכת מאבק עץ | לנקות אופטיקה, ורק אז לשנות |
| הלוח מתקמר ומאבד מיקוד | לחות בעץ, או לוח דק על רשת | לאחסן יבש, להצמיד במגנטים |
| להבה שנשארת אחרי החיתוך | איטי מדי, בלי אוויר | לעצור. מהיר יותר, אוויר תמיד |
השורה הראשונה היא זו שמתסכלת הכי הרבה, כי היא נראית כמו כישלון של המכונה. אותה הגדרה, אותו לוח, אותה הרצה — חלק אחד נופל מהלוח וחלק אחר נשאר תפוס בגשר עץ. ההסבר כמעט תמיד בליבה: חלל, כיס דבק, או שכבה פנימית מעץ אחר. בדיקה מהירה לפני שקונים: להסתכל על קצה הלוח מהצד. שכבות אחידות ורציפות בלי חורים — טוב. חורים, סדקים או צבע לא אחיד בין השכבות — דיקט בנייה, ולא משנה מה כתוב על התווית.
והלחות — הבעיה הישראלית. דיקט סופג לחות מהאוויר, ובקיץ לח לוח שנשמר ליד חלון מתקמר בתוך ימים. לוח מקומר על רשת שטוחה מאבד מיקוד באמצע או בקצוות, והחיתוך "לא עובר" בדיוק שם. לאחסן שטוח, תחת משקל, הרחק מקיר חיצוני — ולהצמיד למשטח לפני עבודה. אותו עיקרון שמוכר מפילמנט ולחות: חומר אורגני בקיץ ישראלי אינו אותו חומר בחורף.
מהחנות — רלוונטי לכתבה

גליל שעם טבעי 10 מ”מ – רוחב 122 ס”מ – לפי מטר134.1 ₪ 
לוח פלסטיק דו-שכבתי לחריטה בלייזר בעובי 1.3 מ”מ (מגוון שילובי צבעים) – לוח שלם 120X60 ס”מ139 ₪ שאלות נפוצות
למה החיתוך עובר במקום אחד ונתקע במקום אחר באותו לוח?
חללים או כיסי דבק בליבת הדיקט. הקרן עוברת אוויר במקום עץ ומתפזרת, או נעצרת בדבק צפוף. זו בעיה בחומר ולא בהגדרות, ושום מספר לא יפתור אותה. דיקט ליבנה עם דבק לבן, או דיקט שיוצר ללייזר, אחיד לכל העובי.
דיקט או MDF — מה עדיף ללייזר?
תלוי במטרה. דיקט ליבנה נותן קצה חום־בהיר ומראה עץ טבעי, ומתאים לחלקים שנראים. MDF אחיד לחלוטין וצפוי, אבל הדופן שלו שחורה, העשן סמיך והאבק דק — ולכן הוא הבחירה לשלטים שנצבעים ולאבות טיפוס. לחריטה שניהם טובים; MDF אפילו אחיד יותר כי אין בו סיבים.
איך מקבלים חריטה כהה יותר בעץ?
פיזור המיקוד. Trotec מציינת 0.5 עד 2 מ"מ מעל פני השטח: ככל שמפזרים יותר, החריטה כהה יותר, כי הקרן מפחמת במקום להסיר. להאט את המהירות עוזר גם, אבל מעמיק. לכיתוב דק נשארים במיקוד, לשלטים וללוגואים מפזרים.
לייזר דיודה של 20 ואט חותך דיקט 6 מ"מ?
כן, בשלושה מעברים — לפי טבלת xTool ל-D1 Pro 20W, לימבה 6 מ"מ בהספק מלא ובמהירות 6 מ"מ לשנייה. שלושה ולא שניים, כי הדיודה מאבדת מיקוד עם העומק. אגוז וליבנה איטיים יותר. 3 מ"מ עובר במעבר אחד באותה מהירות.
איך מונעים את כתמי העשן סביב החיתוך?
סרט מיסוך על שני הצדדים לפני העבודה. העשן מתיישב על הסרט במקום על העץ, ומורידים אותו אחרי החיתוך עם הכתמים. Trotec ממליצה על סרט יישום נטול PVC, ואפשר לחרוט דרכו. לחלקים שנראים זה שלב קבוע, לא תוספת.
למה בעץ ההספק תמיד 100% ומשנים רק מהירות?
כי עץ בולע את הקרן בקלות ואינו נפגע מעודף הספק כמו אקריליק או דו־שכבתי — הוא פשוט מתפחם יותר. לכן טבלאות היצרנים לעץ נותנות הספק מלא ומכווננות דרך זמן השהייה. החריג: מכונות חזקות מאוד כמו 150 ואט, שבהן כדאי להוריד הספק בחריטה כדי לא לשרוף.
מעבר אחד או שניים בחיתוך דיקט?
שניים, בחצי ההספק או במהירות כפולה. הדופן מתפחמת לפי הזמן שהקרן שוהה עליה בחום גבוה, ושני מעברים מחלקים את החום. Epilog מוסיפה: להזיז את המיקוד בין המעברים עד מרכז החתך. התוצאה — דופן חומה במקום שחורה, ופחות עשן על הלוח.
פייבר יכול לחרוט עץ?
לא בצורה שימושית. 1,064 ננומטר כמעט אינם נבלעים בתאית בהירה, ומה שנבלע נשרף בנקודה. במכונות משולבות פייבר־דיודה עובדים על עץ בדיודה. UV, לעומת זאת, מסמן עץ יפה — קו כהה וחד בלי הילת חריכה — אבל אינו חותך.
בעץ, ההגדרות הן החלק הקל. הקשה הוא לבחור לוח שאין בו הפתעות — ליבנה עם דבק לבן, בלי חללים — ולהחליט מראש מה עושים עם העשן: סרט לפני, פינים מתחת, שני מעברים במקום אחד. מי שסידר את שלושת אלה יגלה שכל טבלת הגדרות באינטרנט פתאום עובדת. המדריך הבא בסדרה: הגדרות לייזר לעץ מלא — מייפל, אלון, אגוז, זית ובמבוק — והסיבים שקובעים את הכול.
אסף צבארי — בעלים של מייקר דיפו. רואה חשבון ומנהל כספים לשעבר שהפך תחביב של שנים לעיסוק מלא, ועוסק בעצמו בהזמנות, בפניות ובמציאת הפתרונות ללקוחות החנות.
- CO2 150W, CO2 80W, kerf, MDF, UV 5W, דופן שרופה, דיודה 20W, דיקט, דיקט ליבנה, דיקט ללייזר, הגדרות לייזר, הגדרות לייזר לדיקט, הגדרות לייזר לעץ, חומרי גלם ללייזר, חיתוך MDF, חיתוך דיקט, חיתוך לייזר, חריטה על עץ, חריטת לייזר, טבלת ניסיון, כתמי עשן, לייזר CO2, לייזר UV, לייזר דיודה, לייזר פייבר, מייקרים, מיקוד לייזר, סדנה, סרט מיסוך, עזר אוויר, עץ לחיתוך לייזר, פייבר 30W
ממשיכים ללמוד: מדריכים נוספים מעולם המייקרים

לייזר על הדפסות תלת־ממד — סימון, חיתוך, ואיזה פילמנט לעולם לא
UV מסמן כל צבע בלי להמיס, פייבר על פילמנט כהה, CO2 חותך פאנלים מודפסים — עם מחקר שנבדק במערכת עמיתים — ו-ABS שנשאר בחוץ. המדריך האחרון בסדרת חומרי הלייזר.

הגדרות לייזר למתכת — פייבר, אנילינג, ותרסיס הסימון ל-CO2 ולדיודה
למה מתכת היא חומר של פייבר ולמה מבריקה מסוכנת ל-CO2. חריטה, אנילינג, ליטוש וצבע ב-MOPA; תרסיס CerMark שמשחיר נירוסטה ב-CO2 ובדיודה; אלומיניום מאולגן — הגדרות Epilog ו-xTool.

הגדרות לייזר לזכוכית — CO2 עושה קרח, דיודה צריכה עזרה, UV מנצח
למה חריטת זכוכית היא סדקים ולא הסרה, הטריק של המגבת הרטובה, למה דיודה לא עושה כלום בלי ציפוי, איזו זכוכית מתנפצת — ולמה 5 ואט UV מנצחים 150 ואט CO2.

הגדרות לייזר לנייר וקרטון — חיתוך, קווי קיפול ושינוי צבע
הזול ביותר, הדליק ביותר, המדויק ביותר. מהיר ונמוך, ואקום וסדר חיתוך, קווי קיפול בעשירית ההספק, שינוי צבע בלי חריטה — הגדרות Trotec, Epilog ו-xTool לנייר ולקרטון.

הגדרות לייזר לעור — צמחי, כרומי או סינתטי, וההבדל שקובע הכול
עור צמחי הוא העור של הלייזר; כרומי מסוכן בלי אימות; דמוי עור — PU כן, PVC לעולם לא. הגדרות Epilog ו-xTool, למה אוויר מחליש חריטה, והסרט הדביק שמנקה.

כיפוף פרספקס — טמפרטורות, ייבוש ותבניות, צעד אחר צעד
פרספקס מתעצב ב-150 עד 160 מעלות, אבל הבועות, הקו הלבן וההתכווצות נקבעים לפני כן. ייבוש, חלון חימום לפי עובי, רדיוס מינימלי וחישול אחרי.
